ת"א 24043-09-19

תקציר

הסכסוך בין הצדדים הוא תביעה שהגיש שמסיאן, בעלת דירה שספגה נזקי מים, נגד מימן ולוי, בעלי הדירה שמעליה. שמסיאן טוענת כי נזקי המים בדירתה נבעו מעבודות שיפוץ רשלניות בחדר האמבטיה בדירתם של מימן ולוי. מימן ולוי, לעומת זאת, טוענים כי הנזק לדירתו של שמסיאן אינו באחריותם, אלא נובע מפגם בצנרת המשותפת של הבניין, שאינה בשליטתם. השופט מינה מומחה לבדיקת מקור נזקי המים. חוות הדעת של המומחה תמכה בטענתו של שמסיאן, וקבעה כי הנזק נבע ממערכות ניקוז ואיטום לקויות בחדר האמבטיה של מימן ולוי. עם זאת, במהלך המשפט התברר כי ישנם סדקים בצנרת המשותפת בעלת 4 הגוונים, שגם הם תרמו במידה מסוימת לרטיבות בדירתו של שמסיאן. השופטת קבעה כי המקור העיקרי לנזק הוא אכן המערכות התקלות בדירתם של מימן ולוי, וייחסה להן אחריות של 85%. 15% הנותרים מהחבות יוחסו לפגם בצנרת המשותפת, שהיא באחריות כל דיירי הבניין. בעקבות זאת חויבו מימן ולוי לשלם לשמסיאן פיצויים בסך 58,640 שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 שקל. השופט דחה את התביעה נגד שוכרי דירתם של מימן ולוי, וכן את תביעתם הנגדית נגד שמסיאן. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות שנפסקו למי מהצדדים.