ת"א 55986-10-12

תקציר

בית המשפט העדיף את דו"ח השמאות שהגיש שמאי הנתבעים, רוגובין, על פני הדו"ח שהגיש שמאי התובעים, דרעי, בדבר הפיצוי שישולם לתובעים בגין הפקעת קרקעותיהם. הדו"ח של רוגובין התבסס על מספר גדול יותר של עסקאות השוואה, שבית המשפט מצא שהן דומות יותר למקרקעין המדוברים. בית המשפט קיבל את טענתו של רוגובין כי יש לבחון את העסקאות ההשוואתיות על פי ייעוד הקרקע בעת ההפקעה והפיתוח הצפוי באותה עת, ולא להתחשב בהתפתחויות שחלו מאוחר יותר. בית המשפט הסכים גם עם עמדתו של רוגובין כי עסקאות בשטחים מפותחים, אליהן התייחס דרעי, אינן מתאימות להשוואה לקרקעות התובעים, שלא היו מפותחות. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על הסתמכותו של דרעי על שומות שערכו שמאי המדינה, הנוגעות לקרקעות השבחות, וקבע כי העסקאות עליהן התבססו שומות אלה אינן מהוות מקור טוב להשוואה. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לסך של 1,742,182 ₪ כדמי חכירה אבודים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן חויבו הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין ומחצית שכר טרחת השמאי בשמם, בתוספת ריבית משפטית.