ע"א 5219/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין פסק בוררות ותיקונו לאחר מכן. למערער ולמשיב, שהם אחים, היו מיזמים עסקיים משותפים והם הגישו את חילוקי הדעות ביניהם לבורר עם הסכמתם להיפרד. הבורר נתן פסק בוררות אך מאוחר יותר תיקן אותו לבקשת המערערת, לכאורה בשל טעות ברישום הספרה של שווי מניות המערערת. בית המשפט המחוזי אישר את פסק הבוררות אך ביטל את התיקון בנימוק של חוסר סמכות משום שנעשה מחוץ למגבלת 30 הימים. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי בית המשפט המחוזי לא היה צריך לשנות את פסק הבוררות בעניין טעות נטענת בחישוב, שכן אופן החישוב לא צוין. בנוסף, קבע בית המשפט כי תיקון הבורר, שנעשה מעבר למגבלת 30 הימים, תקף מאחר שמגבלת הזמן חלה רק על החלטות בבקשות תיקון, ולבורר הייתה סמכות לתקן בתוך תקופת מינויו. זאת ועוד, בית המשפט הבהיר כי סעיף 26(ג) לחוק הבוררות מתייחס לפסקי בוררות שלא במועד ולא לתיקונים. לבסוף, נפסק כי תיקון הבורר אינו יכול להיחשב כתיקון טעות בשוגג, ומשכך, התיקון היה חסר סמכות. השופט גולדברג הגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור, החזיר את הסכום המקורי ודחה את הערעור על ביטול תיקון הבורר.