תפ"ח 1200/05

תקציר

השופטת ב. אופיר-תום נתנה את גזר הדין בעבירות מין שביצע הנאשם בשתי עובדות. הנאשם, אחות שסיפקה שירותי טיפול ביתי, הורשע בשלושה אישומים: אונס ומעשה מגונה בעובדת פיליפינית שהועסקה על ידי אחת ממטופלותיו, ומעשה מגונה נוסף שבוצע בעובדת פיליפינית אחרת שהועסקה על ידי מטופלת אחרת. השופטת פירטה את המפגשים שהובילו לאונס, והגדירה את התנהגותו של הנאשם כמטרידה וכוחנית למרות מחאות הקורבן. השופט דחה את טענות הנאשם כי האישה פיתתה אותו ותיאר את מעשיו כפגיעה באוטונומיה ובכבודה. השופטת הכירה בחומרת המעשים, והדגישה את פגיעותם של הקורבנות כעובדים זרים בודדים, ואת ניצול משרת האמון של הנאשם. היא ציטטה פסקי דין קודמים והדגישה את אופיין הטראומטי של עבירות המין ואת הצורך בענישה מחמירה כדי להילחם בנגע חברתי זה. עם זאת, השופט שקל גם נסיבות מקלות, לרבות עברו הנקי של הנאשם בעבר, מסירותו לעבודתו, מעשי צדקה וחרטה. שבעה עדי הגנה העידו על תכונותיו החיוביות של הנאשם. באיזון מול הגורמים המחמירים, בית המשפט הטיל עונש של שבע שנות מאסר, פיצה את הקורבן הראשון ב-35,000 שקל וגזר עליו שלוש שנות מאסר על תנאי שלא יבצע עבירות מין נוספות. השופטת סיימה את דבריה בהדגשת תפקידו של בית המשפט בהבעת סלידה חברתית מפשעים מסוג זה והרתעה מפני פשעים עתידיים, תוך הכרה בהשפעה על חיי הנאשם וחיי משפחתו.