ת"א 51601-01-15

תקציר

התובע, נאיף גרא, ביקש לקבל את הבעלות על חלקה 7 כפיצוי על הפקעת חלק מחלקה 17 או לבטל את הפקעת חלקה 7 ולשחררה לבעלותו. המנהל האזרחי השיב כי הדבר אינו אפשרי וביקש מהתובע להפנות את בעלי הזכויות לפיצויים. לאחר מכן הגיש התובע עתירה לבג"ץ להורות על ביטול הפקעת חלקה 7 ושחרורה לבעלותו, עתירה שנדחתה בהמלצת בית המשפט לאחר שהמדינה הודיעה על נכונותה להגיע להסדר מוסכם. המדינה הציעה עסקת פיצוי כוללת בגין הפקעת שתי החלקות, אך התובע סירב ובמקום זאת הגיש עתירה נוספת, שנדחתה אף היא מאחר שבית המשפט לא היה מעורב במו"מ זה. לאחר מכן חידש התובע את המשא ומתן עם המנהל האזרחי, אך סירב בעקביות להצעותיהם. טענת התובע כי הודעת המדינה בעתירה הראשונה היוותה הבטחה שלטונית נדחתה בעתירה השנייה. התנהלותו של התובע לאורך השנים ובהליך הנוכחי מוטלת בספק. הוא סירב לכל הצעות המנהל האזרחי, התנהל בזיגזג והאריך את ההליכים בבית המשפט. התובע גם לא הצליח להוכיח קיומה של הבטחה שלטונית המחייבת את המנהל האזרחי. לכן, המנהל אינו מחויב לה ופועל על פי הנהלים הנוכחיים המעניקים פיצוי כספי בלבד. מאחר שהתובע נטש את הסעד הכספי, הוא נטל על עצמו ביודעין את הסיכון שלא יקבל כל פיצוי. לסיכום, התביעה נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו.