ת"א 20332-05-23

תקציר

השופט הכריע לטובת מתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים למכור או להעביר את הדירה נשוא הסכסוך לצד שלישי כלשהו. החלטה זו התקבלה לאחר ששקלו הטיעונים והראיות שהוצגו על ידי הצדדים. לדברי השופט, המבקשים הציגו טענות חמורות עם ראיות מספיקות, המצביעות על סיכוי גבוה להצלחה בתביעתם, אם כי הדבר יצטרך להיקבע בשלב הוכחות מאוחר יותר. השופטת שוכנעה כי אי מתן צו המניעה תגרום נזק בלתי הפיך למבקשים, שכן הדירה צפויה להימכר לאחרים, מה שייתר את תביעתם. מאידך גיסא, הפגיעה הפוטנציאלית במשיבים ובבעלי דירות אחרים, אף שאינה זניחה, ניתנת למיתון באמצעות פיצוי הולם. הגם שהיה שיהוי מסוים מצד המבקשים בניהול העניין, השופט ייחס חשיבות רבה יותר לחוסר המעש הממושך של המשיבים. שני הצדדים האשימו זה את זה בהתנהגות חסרת תום לב, אך השופט מצא כי התנהלות המבקשים אינה מצדיקה את דחיית בקשתם, במיוחד בהתחשב בשתיקת המשיבים ובחוסר המענה לחששות המבקשים. המבקשים נדרשו לספק ביטחון לכל נזק אפשרי, שכלל התחייבות עצמית לנזקים ללא תקרה, ערבות צד שלישי והפקדת מזומן או ערבות בנקאית אוטונומית. השופט גם קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו לעת עתה, עם אפשרות לבחון מחדש את הנושא לאחר הכרעה בתיק. צו מניעה זמני זה יעמוד בתוקפו עד לקבלת החלטה סופית או להוראה נוספת.