בש"פ 9189/09

תקציר

במקרה דנן הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שם הוסר תנאי הפיקוח האלקטרוני לשחרורו של המערער אך נותרו תנאי שחרור אחרים. המערער הואשם, לצד אחרים, בעבירות שונות ובהן הריגה, חבלה בנסיבות מחמירות והשמדת ראיות לאחר אירוע נהיגה בשכרות בשנת 2008 שהסתיים במותה של מיטל אהרונסון ובפציעתו של מלי יזדי. למרות האישומים הראשוניים בהריגה, בעיות ראייתיות הובילו את התביעה לתקן מאוחר יותר את כתב האישום ולייחס את הנהיגה לאדם אחר, שי סימון, במקום. עם זאת, בית המשפט מצא ראיות לכאורה התומכות בנטישתו של המערער לאחר פגיעתו. בית המשפט המחוזי שחרר את המערער בתנאים מחמירים הכוללים מעצר בית ופיקוח אלקטרוני, תוך הכרה בחולשת הראיות בדבר מעורבותו הישירה של המערער בהריגה. בהמשך הקל בית המשפט חלק מההגבלות, התיר לו לעבוד וצמצם את שעות מעצר הבית. המערער ביקש הקלות נוספות בהתבסס על המלצת שירות המבחן ועל תיקון כתב האישום על ידי התביעה, בטענה כי ההליך המשפטי הממושך מצדיק זאת. עם זאת, המדינה התנגדה, הביעה חשש ממסוכנותו הפוטנציאלית והדגישה את סיומם המתקרב של ההליכים המשפטיים. בסופו של דבר, אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, ומצא אותה מאוזנת דיה בהגבלת תנועותיה של המערערת בשעות הערב תוך מתן חופש עבודה בשעות היום תחת פיקוח. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הנתון לו בהחלטות מעצר למרות תסקיר המבחן ופסק נגד הערעור, תוך שמירה על תנאי השחרור הקיימים לאור שלום הציבור וההקשר המשפטי העומד על הפרק.