בג"צ 4146/11

תקציר

העותרים ביקשו מבית המשפט לאסור על השימוש בתחמושת זרחן לבן באזורים מיושבים, בטענה כי השימוש בה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" גרם לפגיעה נרחבת באזרחים ברצועת עזה, הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך, וסיכן אזרחים, עובדים הומניטאריים ואנשי סגל רפואי. לטענתם, השימוש בתחמושת זו מהווה הפרה של החוק הבינלאומי. מנגד, טען המשיב כי אל לו לבית המשפט להתערב בבחירת כלי הנשק המשמשים את הצבא, מה גם שהוראות קצין התותחנים הראשי אסרו על שימוש בזרחן לבן לצורכי מיסוך בלבד. עוד הזכיר המשיב כי צה"ל החליט להימנע משימוש בתחמושת זו בשטח בנוי, למעט שני חריגים מצומצמים. השופטים הסכימו עם העותרים כי המלחמה כפופה לחוק וכי יש לכבד נורמות משפטיות. הם הכירו בכך שבית הדין אינו מתערב בדרך כלל בעניינים צבאיים, אך יש לו תפקיד במקרים חריגים שבהם יש טענות בדבר הפרות של דיני המלחמה. השופטים הגיעו למסקנה כי מאחר שהמדינה הצהירה כי לא תאפשר שימוש בזרחן לבן בשטח בנוי, והחריגים מצומצמים מאוד, אין צורך בבדיקה נוספת. עם זאת, השופטים המליצו לצה"ל לבחון לעומק את השימוש בזרחן לבן ואת חלופותיו, וליידע את באי כוח העותרים על כל שינוי בהנחיות. העתירה נדחתה בסופו של דבר, אך בית המשפט הדגיש כי יהיה מוכן לבחון מחדש את הנושא במידת הצורך.