רע"א 14823-04-24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור המנסה לבטל פסק דין קודם. התביעה המקורית הוגשה על ידי מנורה כנגד שני נתבעים, המבקש ו-IDA, בדרישה להחזר פיצויים בגין נזקים לרכב מבוטח שהיה מעורב בתאונה. IDA הגישה כתב הגנה בטענה כי למבקש אין כיסוי ביטוחי, אך הסכימה לפצות חלקית את מנורה. המבקש לא השיב, וניתן פסק דין בהעדרו. שנים לאחר מכן ביקש המבקש לבטל את פסק הדין, בטענה כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה. בית משפט השלום בתל אביב-יפו דחה את הבקשה, והוביל את המבקש לערער על החלטה זו. הערעור, שהוגש בתחילה כערעור ללא זכות ערעור, טופל כבקשת רשות ערעור. המבקש טען כי יש להם כיסוי ביטוחי מלא וכי יש לבטל את פסק הדין. בית המשפט נתן רשות ערעור אך דחה את הערעור לגופו. נקבע כי פסק הדין בהיעדר הגנה נמסר כדין למבקש, ולא ניתן לערער על המסירה בהצלחה. יתר על כן, פסק הדין נגד אידה, שנדחה בהסכמה, היה פסק דין חלוט ולא ניתן היה לבטלו ללא הסכמתה. יש להתייחס לטענות המבקש נגד אידה, המבטחת שלו, בהליך נפרד. בית המשפט שקל גם את זכות הגישה לצדק אך לא מצא טענת הגנה תקפה במערכת היחסים שבין מנורה למבקש. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי נותר על כנו. עם זאת, בשל הנסיבות החריגות, המבקש לא חויב בהוצאות כלשהן, וערבותו הוחזרה. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים והייתה אמורה להימסר להם על ידי המזכירות.