רע"פ 5953/08

תקציר

במקרה הנדון, נעתר בית המשפט לבקשה לדחות את ערעורו של המבקש מכמה טעמים. עניינו של המבקש כבר נדון בשתי ערכאות קודמות, וערעורים לדיון שלישי נדונים רק במקרים חריגים בעלי חשיבות ציבורית, שהדבר לא עמד בהם. המבקש הורשע בעבר בשמונה עבירות של אי הגשת דוחות נדרשים לפי חוק מס ערך מוסף, כאשר כל דיווח שלא הוגש מהווה עבירה נפרדת. בית המשפט אישר הרשעה זו, ולא מצא סיבה לאחד את העבירות הנפרדות הללו לאישום אחד. למרות שהמבקש טען כנגד חומרת גזר דינו, וטען כי אין להחיל אותו על עבירות אחריות קפידה, הבהיר בית המשפט כי סעיף החוק הרלוונטי אינו כרוך באחריות קפידה. המבקש הודה בעבירות, בניגוד לטענה שהעלה בערעור. באשר לחומרת העונש, בית המשפט לא מצא חריגה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת, וציין כי טענות כאלה לבדן אינן עילות מספיקות לערעור, אלא אם קיימת סטייה משמעותית מהמדיניות הנורמטיבית. המבקש טען כי קשייו הכלכליים הוחמרו בשל מחדליה של המועצה המקומית; עם זאת, בית המשפט נימק זאת בכך שהיה עליו לבקש פטור זמני בערוצים ראויים ולא להזניח חובות משפטיות. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, וכתוצאה מכך בוטל צו עיכוב ביצוע שניתן לו בעבר בגין עונש המאסר שנגזר עליו. לפיכך הוטל על המבקש להתחיל לרצות את עונשו ביום 23.11.2008.