ע"פ 40496/07

תקציר

הערעור מתייחס להרשעה בעבודות בנייה ללא היתר, בעיקר מרפסות שנוספו לדירה בבעלות המערער. בית משפט קמא הרשיע את המערער על סמך סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה. המערערת טענה כי שגה בית משפט קמא בכך שמצא אותה אחראית לעבודות הבנייה. ערכאת הערעור בחנה את הראיות שהובאו בבית משפט קמא והסכימה עם מסקנתו של בית משפט קמא כי המערערת אכן אחראית לעבודות הבנייה. נמצא כי העבודה בוצעה בדירתה של המערערת, והיא נכחה בעת ביצועה. יתר על כן, היא הודתה בפני מפקח הבנייה כי שיפצה את הדירה, למרות שניסתה להמעיט בהיקף העבודה. עוד ציינה ערכאת הערעור כי ניתן היה להרשיע את המערער לפי סעיף אחר בחוק התכנון והבניה, הקובע כי המשתמש בפועל במקרקעין אחראי לכל בנייה בלתי חוקית. הערעור נדחה, שכן ההרשעה התבססה על ראיות מספיקות. המערערת בחרה שלא לערער על גזר דינה, שכלל קנס וחובת התאמת הנכס להיתר הבנייה.