עת"מ 44784-01-18

תקציר

העתירה הוגשה כדי ליהנות מתמריצי הבנייה שמעניקה תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38) למבנה שנבנה ללא היתר. העותרים טענו כי יש לראות במבנה כמי שקיבל היתר בנייה לפני שנת 1980, אולם בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך. התכנית קובעת בבירור כי היא חלה רק על מבנים שהיתר שניתן להם לפני שנת 1980, ומאחר שברור שלבניין המדובר לא היה היתר, וגם לא הייתה כל ראיה לכך שאחד מהם קיים ואז אבד, העותרים אינם זכאים לתמריצים. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי החלטת המשיבים שלא להחיל את התכנית על הבניין הייתה סבירה ולא התבססה על פגמים פרוצדורליים, משוא פנים או חוסר תום לב. לפיכך דחה בית המשפט את העתירה וקבע כי על העותרת לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.