בר"ע 67458-10-25

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 67458-10-25** **מבוא:** החלטת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בר"ע 67458-10-25, אשר ניתנה על ידי השופט דורי ספיבק, דנה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה באר שבע. בית הדין האזורי דחה ערעור שהוגש על ידי המבקש, אברהם שמעון פולק, על החלטת ועדה רפואית לעררים (ביטוח נכות). הוועדה התכנסה מחדש מכוח פסק דין קודם של בית הדין האזורי, וקבעה למבקש נכות בשיעור 40% בגין כאבי ראש (מיגרנה). המחלוקת העיקרית נוגעת למועד תחילת הנכות שנקבעה, כאשר המבקש טען כי יש לקבוע תאריך מוקדם יותר מזה שנקבע על ידי הוועדה. **עובדות רלוונטיות:** 1. **החלטה קודמת של ועדה רפואית (5.4.24):** הוועדה קבעה למבקש נכות יציבה משוקללת בשיעור 28%. חלק מכך היה 20% נכות בגין כאבי ראש (מיגרנה) לפי פריט ליקוי 28(5)(א)(II) ו-10% בגין הפרעת הסתגלות. 2. **פסק הדין המחזיר של בית הדין האזורי (1.8.24):** בהסכמת הצדדים, בית הדין האזורי קבע כי הוועדה תבחן מחדש את עמדתה בנוגע לכאבי הראש, תוך התייחסות להוראות סעיף ליקוי 29(5)(א)(II) (20%) ו-29(5)(א)(III) (40%). 3. **התכנסות הוועדה מחדש (8.11.24 ו-5.1.25):** הוועדה שקלה מחדש את עמדתה, ובהתבסס על דוח ניפוק תרופות לשנים 2023-2024, קבעה כי "על פי מסמכים מקבל טיפול עם לפחות 3 תרופות ייעודיות מחודש 1.9.24. הוועדה מקבלת הערר וקובעת 40% לפי 29(5)(א)(III) עד לסוף חודש 1/26". 4. **ערעור המבקש לבית הדין האזורי:** המבקש טען כי מועד תחולת הנכות (40%) צריך להיות מוקדם יותר מ-1.9.23. לטענתו, הוא סבל מכאבי ראש בעוצמה דומה אף לפני תאריך זה, למרות שהתחיל לקבל טיפול בשלוש תרופות ייעודיות רק מאותו מועד. 5. **פסק דין של בית הדין האזורי (דחיית הערעור):** בית הדין האזורי דחה את הערעור, וקבע כי קביעת הוועדה לגבי מועד התחולה (1.9.23) מבוססת על דוח ניפוק התרופות, המהווה קביעה רפואית מקצועית וסבירה. בית הדין הוסיף כי הוועדה אינה כפופה לחוזר פנימי של המוסד לביטוח לאומי. 6. **בקשת רשות הערעור לבית הדין הארצי:** המבקש חזר על טענותיו, תוך הדגשת שלדעתו הוועדה שגתה בפרשנות החוזר הפנימי, וכי יש להסיק מרמת הטיפול (שלוש תרופות) על חומרת המחלה עוד קודם ל-1.9.23. **ניתוח משפטי ועקרונות משפטיים:** 1. **סמכות בית הדין להתערב בקביעות רפואיות:** * **הלכה פסוקה:** ההלכה הפסוקה קובעת כי קביעת מועד תחולת שיעור הנכות היא **קביעה רפואית במהותה**. בתי הדין לעבודה אינם מתערבים בקביעות רפואיות מקצועיות, אלא אם כן הן חורגות ממתחם הסבירות, נובעות משיקולים זרים, או שיש בהן טעות משפטית ברורה (כפי שמצוין בסעיף 8 להחלטה, עם אזכור פסק דין מלכה). * **יישום בענייננו:** בית הדין הארצי אימץ הלכה זו וקבע כי קביעת הוועדה לגבי מועד התחולה, בהתבסס על דוח ניפוק התרופות, היא קביעה רפואית הנסמכת על מסמך שהוצג בפניה. לכן, אין מקום להתערבות שיפוטית. 2. **פרשנות סעיפי הליקוי והתנאים לקביעת נכות:** * **פריט ליקוי 29(5)(א)(III):** בית הדין הארצי מבהיר כי אחד התנאים לקביעת 40% נכות לפי סעיף זה הוא "תגובה בלתי מספקת לשתי תרופות ייעודיות לפחות". * **הודאת המבקש:** נקודה קריטית בהחלטה היא ההודאה המפורשת של המבקש בדיון בבית הדין האזורי, לפיה **לפני 1.9.23 הוא לא טופל בשתי תרופות ייעודיות שלא הייתה להן תגובה, ומצבו לא השתנה**. הודאה זו מחלישה משמעותית את טענתו כי התנאי לקביעת 40% נכות התקיים לפני 1.9.23. * **ההשלכה המשפטית:** ההודאה מוכיחה כי המבקש עצמו לא עמד באחד התנאים הנדרשים לקביעת דרגת נכות גבוהה יותר, ומכאן שקביעת הוועדה בדבר מועד התחולה (1.9.23) התואם את תחילת הטיפול שעונה על התנאי, הינה סבירה ואינה מוצדקת טענתו לדיון חוזר בעניין מועד התחולה. 3. **מעמד החוזרים הפנימיים של המוסד לביטוח לאומי:** * **הלכה מחייבת:** בית הדין הארצי חוזר ומדגיש כי הוועדות הרפואיות אינן כפופות להוראות חוזרים פנימיים של המוסד לביטוח לאומי. החוזרים מופנים לעובדי המוסד בלבד ואינם יוצרים זכויות או מחויבויות למבוטחים (סעיף 8, עם אזכור פסק דין ויזל). * **יישום בענייננו:** טענת המבקש כי היה מקום להתייחס או לאמץ את הוראות החוזר הפנימי לעניין כאב ראש מיום 8.8.21, נדחתה הן על ידי בית הדין האזורי והן על ידי בית הדין הארצי. גם אם היה בחוזר המדובר הוראה כלשהי התומכת בעמדת המבקש, לא הייתה לה נפקות מחייבת עבור הוועדה הרפואית. 4. **דרישת הפירוט והבהירות בהחלטות הוועדה:** * **בחינת טענת המבקש:** המבקש טען כי החלטת הוועדה בנוגע למועד התחולה אינה ברורה דיה. * **תשובת בית הדין:** בית הדין הארצי, אף שהתייחס לטענה זו, ביסס את דחיית הבקשה על ההלכות המשפטיות שפורטו לעיל, ובעיקר על ההודאה של המבקש עצמו. ניתן להסיק מכך שגם אם הנימוק של הוועדה היה דורש פירוט רב יותר, הרי שבשל ההודאה המכרעת של המבקש, לא היה מקום להחזיר את הדיון לוועדה. **חידושים משפטיים והרחבת ההלכה (אם קיימים):** במקרה זה, בית הדין הארצי בעיקר **אימץ ויישם הלכות קיימות** באופן ברור ומדויק. לא נראה כי ישנה הרחבה משמעותית של ההלכה הפסוקה או חידוש משפטי יוצא דופן. ההחלטה מדגימה היטב את גבולות ההתערבות השיפוטית בקביעות רפואיות, את חשיבות ההודאות של המבוטח בהליכים בפני הוועדות ובתי הדין, ואת מעמדם של חוזרים פנימיים של המוסד לביטוח לאומי. **סיכום:** החלטת בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 67458-10-25 היא החלטה מנומקת היטב, המבססת את דחיית בקשת רשות הערעור על עקרונות משפטיים מושרשים. בית הדין הדגיש את סמכותו המוגבלת להתערב בקביעות רפואיות, את חשיבות ההודאה המפורשת של המבקש לגבי אי-עמידה בתנאי לקביעת דרגת נכות, ואת מעמדם הלא מחייב של חוזרים פנימיים של המוסד לביטוח לאומי. כל אלו הובילו למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור, ופסק דינו של בית הדין האזורי נותר על כנו.