עת"מ 34577-01-12

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מעמדה הרשמי של השפה הערבית בישראל והשלכותיו על התקשורת הממשלתית, הנוגעת בפרט לדיני התכנון והבנייה. בית המשפט דן בהוראות סעיף 82, המחייב שימוש בערבית, אנגלית ועברית בפרסומים ממשלתיים רשמיים. השופטים מסכימים כי לשפה הערבית מעמד משמעותי ומיוחד במשפט הישראלי, אך יישומה מעורפל ופתוח לפרשנות. פסק הדין מתמקד בעתירה המערערת על היעדר תרגום לערבית של מסמכי ועדת התכנון. בית המשפט מכיר בחשיבותה של הזכות להתנגד לתכניות כאלה ובחשיבותה של השפה בגישה לזכות זו. עם זאת, היא מפרשת את החוקים הרלוונטיים כמחייבים תרגום ופרסום של מסמכים ספציפיים בלבד, דבר העולה בקנה אחד עם סעיף 82. כך, הוראות חוק התכנון והבניה בדבר פרסום ותרגום נתפסות כעולות בקנה אחד עם הוראות השפה הרשמית. השופטים מדגישים כי הרחבת דרישת התרגום, כפי שביקשו העותרים, תהיה בעלת השלכות מרחיקות לכת ומוטב להותירה בידי המחוקק. לפיכך, העתירה נדחית, וצו המניעה הזמני מוסר. בנוסף, חויבו העותרים לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.