ת"א 1844/09

תקציר

הסכסוך בין הרוקח דוד רוקח לבין הנתבעים אתי פלג וזלמן שובל נסוב סביב הסכם כתוב שנחתם בין רוקח לפלג. על פי ההסכם, רוקח תספק שירותים לפלג הקשורים לייזום וקידום פרויקט בנייה. בתמורה, הוא יקבל פיצוי כספי ויחידת אחסון בבניין הנבנה. הצדדים התייחסו להסכם בשמות שונים, כגון הסכם תיווך, הסכם ייזום, הסכם שירותים והסכם ניהול. עיקרו של ההסכם, כהגדרתו בסעיף 3, חייב את רוקח לספק שירותים בתחום ייזום וקידום פרויקט הבנייה. בית המשפט קבע כי ההסכם אינו הסכם תיווך או הסכם ניהול, אלא הסכם לחיזוק הקשר בין בעלי הבניין לבין פלג, ולפעול עימם כדי להבטיח שהעסקה לרכישת הבניין תמומש. ההסכם היה כפוף לתנאי מתלה, לפיו הוא ייכנס לתוקף רק לאחר שייחתם הסכם רכישה של הבניין. בית המשפט מצא כי רוקח לא מילא את התחייבויותיו על פי ההסכם ולכן אינו זכאי לתמורה המפורטת בו. טענתו כי ביצע את כל הפעולות הנדרשות עוד לפני חתימת ההסכם לא הייתה משכנעת וסתרה גרסאות קודמות לאירועים שהוצגו על ידו. כמו כן, הנספח להסכם, שקבע כי רוקח יקבל מקדמה בסך 266 אלף שקל, נחתם מחשש שלא יקבל כל תמורה, שכן האופציה לרכישת הבניין טרם מומשה. עם זאת, מאחר שהסכם הרכישה נחתם בסופו של דבר, ורוקח לא תבעה כל תשלום על סמך מסמך זה, הדיון סביב הנספח היה אקדמי בעיקרו. בית המשפט דחה גם את טענותיה של רוקח נגד הנתבע זלמן שובל, שלא היה חתום על ההסכם, ונגד הבנק, שהעניק משכנתא לפלג ולחברים אחרים בקבוצת הרכישה. לא הובאו ראיות לכך ששובל התחייב בעל פה לרוקח, ותביעת הרוקח נגד הבנק לא צלחה, שכן הבנק רכש זכות משכנתא בתום לב, בהתבסס על רישומי רישום מקרקעין שלא הזכירו כל הסכם עם רוקח. גם תביעתו הנגדית של פלג נגד רוקח, שטענה כי הסתיר עובדות מהותיות, לא מילא את חובותיו ופעל בחוסר תום לב, נדחתה. פלג לא הביאה כל ראיה שתתמוך בטענותיה, ובית המשפט קבע כי הן בלתי סבירות. בסיכומו של דבר, דינו של רוקח להידחות, והוא חויב לשאת בהוצאות הנתבעים.