ת"א 10572-01-18

תקציר

הנתבע, שהיה עולה חדש ולא שלט בשפה העברית, חתם על ערבות להלוואה עבור בני זוג שלוו כספים מהבנק התובע. הנתבעת טענה כי חתמה על המסמכים מבלי להבין אותם, מבלי יכולת לקרוא אותם וללא כל הסבר מהבנק. הבנק טען כי פעלו לפי נוהל נכון וכי גרסת הנתבע לאירועים אינה אמינה. עם זאת, השופט מצא את עדותו של הנאשם אמינה. הם האמינו לה כשאמרה שחתמה על המסמכים בלי לקבל הסבר ובלי יכולת לקרוא אותם, מה גם שהבנק לא הצליח להוכיח שהם נתנו לה. כמו כן, חובת הבנק להסביר לה את סיכוני הערבות לא קוימה. השופט הגיע למסקנה כי הערבות אינה תקפה מאחר שהנתבעת לא הסכימה לה ביודעין והבנק כשל בחובת הזהירות שהוטלה עליו. לפיכך נדחתה התביעה, והבנק חויב לשלם לנתבע את הוצאות המשפט, סכום מתון של 5,000 ₪, בתוך 30 יום.