ת"א 1204/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישו מספר תובעים נגד רשם סימני המסחר, הנתבע מס' 4, בגין דחיית בקשתם לרישום סימן מסחר של מותג אופנה, PRINCE-2000, בשל רשלנות לכאורה של הרשם. התובעים דרשו רישום רטרואקטיבי של סימן המסחר וסעד כספי. הנתבעת מס' 4 העלתה מספר טענות מקדמיות לדחיית התביעה, ובהן היעדר עילה לחלק מהתובעים, התיישנות מחמת התיישנות, חסינות שיפוטית ואי קיום הליכי ערעור תקינים. השופט קבע כי רק לתובע מס' 1 יש עילת תביעה, אך השאלה צריכה להיות מוכרעת בתום הדיון. התביעה לא התיישנה, שכן עילת התביעה של התובעים קמה רק בשנת 2000 כאשר נודע להם על אי רישום סימן המסחר. לנתבע הייתה חסינות מעין שיפוטית שכן לא הייתה רשלנות חמורה או כוונת זדון במעשיו, והתביעה נגדו ונגד המדינה נדחתה על הסף בעילות אלה. השופט דן בקצרה ודחה את יתר הטענות המקדמיות. לבסוף הורה השופט על מחיקת התביעה נגד הנתבעת מס' 4 והמדינה, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים, בשל חסינות מעין שיפוטית.