בג"צ 7367/97

תקציר

ח"כ רפאל פנחסי הורשע בקשירת קשר להשגת מטרה אסורה ובהצהרה כוזבת הקשורה לאי רישום תשלומים שונים לפעיליה על ידי סיעת ש"ס. הוא נידון למאסר על תנאי ולקנס. העותר טען כי אין זה ראוי שיעמוד בראש ועדת הכנסת בשל אופי הרשעתו. בית המשפט העליון קבע כי הרשעתו של פנחסי אמנם כרוכה בקלון, אך כשירותו לכהן כחבר כנסת – שלא הייתה שנויה במחלוקת – הקיפה את מכלול התפקידים שהיוו את מהות הקדנציה, ובכלל זה כהונת יו"ר ועדת הכנסת. בית המשפט הדגיש את עצמאותה של הרשות המחוקקת, וציין כי החלטת הכנסת למנות את פנחסי הייתה חוקית ונתונה לשיקול דעתה. נמצא כי תפקיד יו"ר הוועדה נגזר ממעמד של ח"כ והשתייך לארגון הפנימי של הכנסת. מאחר שפנחסי היה כשיר לכהן כחבר כנסת, הוא היה כשיר גם לכהן כיו"ר הוועדה. יתר על כן, לבית המשפט היה מרחב התערבות מוגבל בהחלטות הפנימיות של הכנסת, במיוחד לאור ההצבעה פה אחד של הוועדה בעד מינויו. לבסוף, פסק הדין הדגיש את העיקרון הדמוקרטי של כיבוד רצון הבוחר ואת תפקידו של המחוקק בקביעת תנאי הכשירות לתפקידי ח"כ. העתירה שביקשה למנוע מפנחסי להמשיך לכהן כיו"ר ועדת הכנסת נדחתה.