ע"א 27044-12-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם שהעדיף את המשיבים. תיק זה נסוב סביב תביעה כספית שהגישו המערערים נגד המשיבים, אשר בנו את הבית שרכשו הראשונים. המערערים טענו כי קיימים ליקויי בנייה חמורים, ובראשם היעדר איטום בקירות החיצוניים, ודרשו פיצוי בסך 200,000 ₪. התביעה המקורית נדחתה בעילה של התיישנות. הערעור, שנדון בפני השופט כאפי, ביקש להבהיר את תחולתו של סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, אליו לא התייחסה הערכאה הנמוכה יותר. עם זאת, בית המשפט קבע כי סעיף זה לא היטיב עם המערערים, שכן הנזק התגלה בשנת 2008, והיה מקום להגיש את התביעה בתוך שבע שנים מיום גילוי זה. המערערים טענו כי הנזק בפועל התגלה רק בשנת 2016, אך בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי היעדר האיטום מסביר את סיבת הנזק, שכבר הייתה ידועה. עוד הדגישה השופטת כי פגמי לחות חמורים אינם יכולים להיחשב טריוויאליים וכי אדם סביר היה מגיש תביעה מוקדם יותר. זאת ועוד, בית המשפט הבהיר כי סעיף 89(2) אינו מאריך את תקופת ההתיישנות במקרה זה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.