רע"א 68691-03-17

תקציר

הרשות והרשות טענו כי אין להיעתר לבקשת רשות הערעור משום שהיא ראתה החלטה על סעד זמני והבקשה הוגשה בחוסר תום לב. בית המשפט הסכים כי ההחלטה על הסעד הזמני אינה מצדיקה ערעור, שכן היא אינה מכריעה בגורל התיק ואינה פוגעת בזכויות הצדדים באופן בלתי הפיך. עם זאת, בית המשפט בחר להתייחס לנושאים שהועלו ונתן רשות ערעור, בהתחשב בהשפעה המהותית של ההחלטה על זכויות הצדדים. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת של ערכאות נמוכות יותר בהחלטות הנוגעות לסעד זמני ואת התערבותה המוגבלת של ערכאת הערעור, המוגבלת למקרים חריגים של נזק פוטנציאלי בלתי הפיך. המקרה הנוכחי לא נכנס לקטגוריה זו. בית המשפט הדגיש גם את אופיים ההוגן של הסעדים הזמניים, המחייבים את המבקשים לפעול בתום לב – תנאי שהמבקש לא עמד בו. בית המשפט הסכים עם קביעת הערכאה הנמוכה יותר בדבר חוסר תום לב מצד המבקש וסירב להתערב בהחלטה לדחות את הבקשה לסעד זמני מטעמים אלה. יתר על כן, בית המשפט בחן את סיכויי התביעה ואת מאזן הנוחות, ומצא את החלטת הערכאה הנמוכה יותר מקובלת. בית המשפט פסק גם על תקינות הצו, ומצא ראיות מספיקות כדי לתמוך בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר. משכך, הערעור נדחה לגופו, והמבקש חויב בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין. פסק הדין אישר את דחיית הבקשה לסעד זמני וקבע מועדים להליך הפינוי ולהשבת כספי הפיקדון.