סע"ש 56349-02-23

תקציר

בתי הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 56349-02-23 12 אפריל 2026 **פסק דין** **השופט דניאל גולדברג, נציג ציבור (עובדים) מר מנחם פסטרנק** **1. מבוא** פסק דין זה דן בתביעה שהוגשה על ידי התובע, מר אריק בלדב, נגד הנתבעת, ליאל אנרגיה בע"מ, וכן בתביעה שכנגד שהגישה הנתבעת נגד התובע. המחלוקת העיקרית נעוצה בשאלה האם בין הצדדים התקיימו יחסי עבודה או שותפות בתקופה שבין יוני לאוקטובר 2022. סוגיה זו משליכה על זכאותו של התובע לסעדים ועל טענות הנתבעת לחוב מצדו. **2. רקע עובדתי** * **הנתבעת:** ליאל אנרגיה בע"מ (להלן: "הנתבעת") עסקה במכירת סולר ודלק כמויות קטנות, והפעילה מוסך. בשנת 2021, מר צומי אבירן (להלן: "צומי") רכש את פעילות הנתבעת. לאחר כישלון עסקי המוסך, צומי החליט להשקיע בהפעלת תחנת דלק חדשה. * **התקשרות ראשונית:** ביוני 2022, צומי, שהיה מיודד עם התובע, שוחח עמו על הקמת עסק חדש להפעלת תחנת דלק. הצדדים חלוקים בשאלה מי יזם את הפנייה והאם מדובר בשכירת עבודת התובע כנהג או ניהול עסק במשותף. * **היבטים משפטיים וכלכליים:** אין מחלוקת כי התובע היה פושט רגל בתקופה הרלוונטית, עובדה שידועה לצומי. השקעת ההון הראשונית בנתבעת בוצעה על ידי צומי ואדם נוסף בשם אלון ברזני (להלן: "ברזני"), שהיה שותף לא רשום. התובע, לעומת זאת, תרם את ניסיונו הרב בתחום הדלק, קשריו העסקיים וכוח עבודתו. ברזני הסכים להשקיע רק לאחר ששמע על ניסיונו של התובע. * **הסדר התמורה:** הוסכם כי התובע יקבל תמורה קבועה (שסכומה שנוי במחלוקת) בתוספת 25% מהרווחים. **3. התביעה העיקרית** התובע תובע 148,563 ₪, בטענה כי הועסק כשכיר כנהג משאית בחודשים יוני עד דצמבר 2022. תביעתו כוללת השלמת שכר, גמול שעות נוספות, פדיון חופשה, הפרשות סוציאליות (קרן השתלמות, תגמולים, פיצויים), פיצוי על אי מסירת הודעה לעובד ופיצוי על אי מסירת תלושי שכר. הנתבעת מכחישה את טענות התובע. לטענתה, התובע הועסק כשכיר רק מאוקטובר 2022, בשכר נמוך יותר ששולם במלואו. טרם חודש אוקטובר, לטענתה, התובע היה שותף. הנתבעת טוענת כי התובע אינו זכאי לגמול שעות נוספות, כי צו ההרחבה בענף ההובלה אינו חל עליו, וכי יתר טענותיו מבוססות על פרשנות שגויה של המצב. **4. התביעה הנגדית** הנתבעת תובעת 255,440 ₪, בטענה לחוב בגין מכירת דלק ללקוח "חוות יריחו" (ללא קבלת מלוא התמורה) ובגין אי השבת משאית דלק שנרכשה בסכום של 95,940 ₪. התובע מכחיש את טענות הנתבעת, מאשר חלקית את אספקת הדלק ל"חוות יריחו" אך טוען שהדבר נעשה באישור, ומתכחש לחוב הנטען בגין המשאית, תוך העלאת ספקות לגבי מועד רכישתה. **5. העובדות שהוכחו** * **ניסיון התובע:** לתובע ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתחום הדלק, כולל בעלות על תחנות דלק. * **הליך פשיטת רגל:** התובע נקלע לקשיים כלכליים, הוכרז כפושט רגל ב-2017 וקיבל צו הפטר ב-24.10.2022. * **השתתפות בהון ובכוח עבודה:** צומי וברזני השקיעו את ההון הכספי, בעוד התובע תרם את הידע, הניסיון, הקשרים וכוח העבודה. * **כלי רכב:** צומי העמיד לרשות העסק טנדרים של הנתבעת. התובע הביא משאית דלק גדולה (7200 ליטר) שהייתה שייכת לחבר, ואשר רק לו היה רישיון נהיגה מתאים. התובע היה אחראי על הסדרת רישיונות וביטוחים למשאית. * **תפקידי התובע:** גיוס לקוחות, סגירת עסקאות ואספקת דלק. חלק מהלקוחות גויסו מהיכרות קודמת של התובע. * **תמורה מוסכמת:** 8,500 ₪ או 10,000 ₪ לחודש ו-25% מהרווחים. * **תשלומים ששולמו לתובע:** סך של 42,500 ₪ הועברו לחשבון אשתו של התובע. * **סיום ההתקשרות:** הסתיימה בדצמבר 2022 בנסיבות שנויות במחלוקת. * **תלושי שכר:** הוגשו תלושי שכר לתובע לחודשים אוקטובר-דצמבר 2022, המעידים על שכר של 8,500 ₪ נטו. אין תימוכין אובייקטיביים (ביטוח לאומי, רשויות המס) להעסקתו כשכיר. * **התנהלות דיונית:** בית הדין מצר על אי גילוי עובדות מהותיות (כגון הליך פשיטת הרגל) ועל דלות הראיות. **6. המסגרת הנורמטיבית** * **קביעת מהות ההתקשרות:** סיווג היחסים (יחסי עבודה או שותפות) נעשה על פי מהות היחסים בפועל, ולא על פי כינויים או כוונות הצדדים. * **מבחנים לקביעת שותפות:** "מבחן המטרה העיקרית" (ניהול עסק משותף לשם הפקת רווחים), הצגת הצדדים בפני הציבור כשותפים, השתתפות ברווחים, קיום עסק, ניהול משותף ומניע משותף לרווח. חלוקת רווחים היא ראיה לקיום שותפות, אך ניתנת לסתירה. השקעת הון מצד אחד ועבודה מצד שני היא צורת שותפות מקובלת. * **מבחנים לקביעת יחסי עבודה:** "המבחן המעורב" הכולל את "מבחן ההשתלבות" (החיובי והשלילי) ומבחני עזר נוספים. ביחסי עבודה, מטרת ההתקשרות העיקרית היא ביצוע עבודה, כאשר העבודה היא מטרה בפני עצמה. * **דואליות תאגידית:** הדין הישראלי שולל דואליות נורמטיבית. רישום חברה אינו שולל קיום שותפות במקרים מסוימים (כגון "מסגרת ריקה" או שימוש בחברה ככלי נוחות). * **הבאת אמצעי ייצור:** הבאת אמצעי ייצור משמעותיים (כגון משאית) על ידי אחד הצדדים, לרוב שוללת קיומם של יחסי עובד-מעביד. **7. ניתוח והכרעה** בית הדין קובע כי מתכונת ההתקשרות בין הצדדים מתיישבת יותר עם קיומה של שותפות, ולא יחסי עבודה. * **המטרה העיקרית:** המטרה המרכזית של ההתקשרות הייתה ניהול משותף של עסק (תחנת דלק) לשם הפקת רווחים. ביצוע העבודה על ידי התובע (גיוס לקוחות, סגירת עסקאות) היה תוצאה נלווית למטרה זו, ולא מטרה בפני עצמה. * **תרומת הצדדים:** התובע תרם את ניסיונו, קשריו וכוח עבודתו, בעוד צומי וברזני השקיעו את ההון. חלוקה זו של תרומות (כסף מול עבודה וניסיון) היא צורת שותפות מקובלת. * **הבאת אמצעי ייצור:** התובע הביא למקום העסק משאית דלק גדולה, שהיא אמצעי ייצור משמעותי, ולא רק רכב עבודה צדדי. בנוסף, הוא גייס את רוב לקוחות העסק, המהווים "נכס" עסקי משמעותי. * **היעדר תימוכין להעסקה כשכיר:** היעדר דיווחים אובייקטיביים לרשויות המס ולביטוח לאומי, והתנהלות התובע בנוגע להליך פשיטת הרגל (אי דיווח על הכנסותיו), מחלישים את טענתו כי הועסק כשכיר. * **הפעלה באמצעות חברה:** הפעלת העסק דרך הנתבעת (חברה הרשומה על שם צומי בלבד) נבעה, ככל הנראה, משיקולי נוחות, הגבלות חוקיות (מעמדו של התובע כפושט רגל), ויחסים אישיים בין השותפים. הדבר אינו שולל את קיום השותפות בפועל. * **היבט הרווחים:** התובע התחייב לקבל 25% מהרווחים, ראיה חזקה לקיום שותפות. * **"למראית עין":** גם אם היו מקרים בהם התובע הוצג או טופל כעובד (למשל, תלושי שכר בחודשים האחרונים), בית הדין קובע כי יחסי העבודה הנטענים הם לכל היותר "למראית עין" ואינם משקפים את המציאות המשפטית והעסקית. **8. סוף דבר** לאור קביעתו כי בין הצדדים התקיימה שותפות, בית הדין נעדר סמכות עניינית לדון בתביעת התובע ובתביעה הנגדית. כפועל יוצא, התביעות נדחות. כל צד יישא בהוצאותיו. **זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.** **ניתן ביום 12 באפריל 2026.** **חתימות:** **דניאל גולדברג, שופט** **מנחם פסטרנק, נציג ציבור (עובדים)**