ב"ל 3578/04

תקציר

התיק נסוב סביב תביעתה של התובעת כנגד החלטת הנתבעת לשלול ממנה את גמלת הסיעוד. התובעת, המתגוררת במוסד "המברי", הוכרה תחילה כזכאית לגמלה אך זכאותה נשללה ממנה לאחר בדיקה מחודשת. השאלה המרכזית היא האם התובעת שוהה במוסד סיעודי, דבר שיפסול אותה מההטבות. המוסד מורכב ממחלקות עצמאיות וסיעודיות. התובעת מתגוררת ביחידה עצמאית עם בעלה, ומקבלת שירותים מסוימים אך אינה מקבלת טיפול סיעודי אלא אם התבקשה ושולמה בנפרד. בית המשפט בוחן את ההגדרות של "מוסד סיעודי" ומוצא כי המחלקה הבלתי תלויה במוסד, בה מתגורר התובע, נבדלת מהמחלקות הסיעודיות ואין לסווגה ככזו. יודגש כי מטרת הביטוח הסיעודי היא לסייע לקשישים החיים בקהילה ובתוך משפחותיהם, ומכאן משתמע כי מצבו של התובע דומה יותר לחיי קהילה. עדויות בתו של התובע ומנהל המוסד תומכות בתפיסה זו. כמו כן, בית המשפט מותח ביקורת על הסתמכותה של הנתבעת על החלטה פנימית של ועדה בין-משרדית לסווג את המוסד כ"בית אבות". המסקנה היא כי החלטה זו נעדרת עילה משפטית ואינה מחייבת את פרשנותו של החוק הרלוונטי. עוד מדגיש בית המשפט כי זכאותה של התובעת לטיפול סיעודי, בהתאם למצבה הרפואי, לא הוטלה בספק והיא מחייבת הערכה נפרדת. סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת, ובית המשפט קובע כי אין מקום מגוריה של התובעת במחלקה העצמאית של המוסד לפסול אותה מגמלת סיעוד. הנתבעת חויבה בהוצאות המשפט של התובעת, וההחלטה הראשונית המכירה בזכאותה עומדת בעינה אלא אם נקבע אחרת בערוצים המתאימים.