סע"ש 40349-03-15

תקציר

התיק עוסק בסכסוך עבודה בין השחקן, יגאל פילר, לבין הבעלים של תיאטרון ילדים שבו עבד למעלה מ-15 שנה, מר אייל. פילר טען כי הוא עובד התיאטרון ולכן זכאי להטבות תעסוקה שונות כגון ימי חופשה, ימי הבראה, הוצאות נסיעה ופיצויי פיטורים. מנגד, טען מר אייל כי פילר היא קבלן עצמאי ולא שכירה, ולכן אינה זכאית להטבות האמורות. בית הדין בחן את טיב היחסים בין הצדדים והפעיל מבחן מעורב הן ברמה החיובית והן ברמה השלילית, לצד מבחני משנה שונים, כדי לקבוע את קיומם של יחסי עבודה. המבחנים כללו הערכת ביצועים אישיים, שליטה וכפיפות, מתן כלי עבודה, בלעדיות, פיקוח, רציפות הקשר, אמצעי תשלום, סיכון להפסד וסיכויי רווח, מקום עבודה, סדירות עבודה וביצועים אישיים. בית הדין הגיע למסקנה כי אכן התקיימו יחסי עבודה בין פילר לבין התיאטרון. לאחר מכן, בית המשפט דן בזכויותיו של השחקן כעובד ובחישובים של כל תביעה לגמלה על בסיס שכרו בפועל. השופט פסק לטובת תביעותיו של פילר לפדיון חופשות, דמי הבראה, פיצוי על עבודה במנוחה השבועית, הפרשות לקרן פנסיה ופיצויי פיטורים. עם זאת, התביעות לדמי חגים, החזר הוצאות נסיעה ותשלום עבור ימי רישום נדחו בשל היעדר ראיות מספיקות שהציג פילר. בנוסף, התייחס בית המשפט לטענות שהציגו הצדדים בנוגע לתעריפי שחם (תעריפים שנקבעו על ידי ארגון השחקנים). השופט הסביר כי שיעורים אלה אינם חלים ישירות על העסקתו של פילר, אך ציין כי תנאי העסקתו כפרילנסר היו מפלים ביחס למקובל בענף. לסיכום, השופט הורה למר אייל, בעל התיאטרון, לשלם לפילר את הסכומים המגיעים בגין התביעות שהתקבלו, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה התקבלה לטובת העובד, תוך הדגשת אופיו המגונן של דיני העבודה, והדגשת נטייתו של בית הדין להכיר ביחסי עבודה במקרה זה.