ת"א 43453-12-21

תקציר

החלטת בית המשפט בבקשה לצו מניעה זמני סובבת סביב שני תנאים עיקריים שיש לקיימם במצטבר: קיומה של עילת תביעה טובה לכאורה ומאזן נוחות לטובת המבקשים. במקרה זה, מבקשים המבקשים לאכוף עסקה למכירת נכס, חרף היעדר הסכם בכתב, תוך הסתמכות על טיוטת ההסכם האחרונה שהוחלפה בין עורכי הדין של הצדדים. עם זאת, בית המשפט מוצא כי המבקשים לא הצליחו לבסס קיומה של עילת תביעה לצורך בקשה זו. מטיוטת ההסכם עצמה, שאינה מתוארכת וכוללת תיקונים שהוצעו על ידי בא כוח המבקשים, עולה כי התנאים המסחריים לא סוכמו במלואם. בנוסף, ההסתייגות בראש כל טיוטה המוחלפת בין הצדדים מציינת במפורש כי המסמך אינו מחייב ללא חתימות ואינו מקנה זכויות כלשהן. הסתייגות זו, לצד היעדר ראיות קונקרטיות לעסקה מוסכמת במלואה, מציבה אתגר משמעותי בפני טענת המבקשים. יתר על כן, מאזן הנוחות נוטה גם לרעת המבקשים. הם כללו בתביעתם רכיב של תביעה כספית, המצביע על סעד כספי אפשרי בגין נזקיהם הנטענים. בינתיים, בידי המשיבים והמשיבים הפורמליים הסכם חתום למכירת הנכס, שכבר התקדם לשלב של תשלומים ראשוניים, התראות ודיווחי מס. היענות לבקשת המבקשים תעכב למעשה את ביצועו של הסכם קיים זה. בהתחשב בנסיבות אלה, מגיע בית המשפט למסקנה כי הבקשה לצו מניעה זמני נדחית. המבקשים נדרשים לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורך הדין הן של המשיבים והן של המשיבים הפורמאליים, בסך של 10,000 ₪. כמו כן, על המבקשים להגיש בקשה בדבר המשך ניהול התיק העיקרי עד ליום 7.2.2022, תוך התייחסות לסמכותו המהותית של בית המשפט ברכיב הכספי בתביעתם. החלטה זו מחייבת, ולא יינתן סעד ביניים חלופי.