ע"א 171/89

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך רכושי בין יורשיו של פוואז, שהגיש תביעה, לבין יורשיו של איברהים. עודה, שטען כי רכש את החלקה מיורשיו של איברהים, הצטרף לתביעה כנתבע נוסף. פסק דינו של בית משפט קמא זיכה את עודה מחצית מהחלקה, ואילו המחצית השנייה נרשמה על שם יורשיו של פוואז. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי טענתו של עודה לחלקה אינה מבוססת. רכישתו של עודה התבססה על ייפוי כוח, ורישום רכישה זו לא הושלם בשל פסק דין קודם שהעביר את הרישום למערערים – יורשיו של איברהים. לדברי השופטים, ללא רישום, תביעתו של עודה עולה כדי זכות אובליגטורית גרידא, שאינה עומדת בסתירה לזכויות המערערים. בית המשפט קבע כי רכישה חייבת להיות רשומה כדי להיות מוגנת על ידי תקנות השוק. בנוסף, בית המשפט קבע כי עודה לא יכול היה לתבוע את החלקה מבלי להיות תובע בתיק, ואילו הנתבעים – יורשיו של איברהים – הודו בטענת יורשיו של פוואז. פסק הדין דן גם בעיקרון לפיו זכותו של הקונה הראשון עדיפה אם קיימות תביעות מתחרות. במקרה זה, פוואז קנה ראשון את החלקה, ויורשיו החזיקו בה ועיבדו אותה ללא הרף. לפיכך קבע ערכאת הערעור כי יש לרשום את החלקה כולה על שם יורשיו של פוואז. עוד ציינו השופטים כי תוצאה זו הייתה צודקת, שכן רכישתו של עודה הייתה חלק מעסקת חבילה גדולה יותר, והוא עדיין יכול לתבוע פיצוי כספי בגין זכותו המחייבת. השופט ד' לוין והשופט א' גולדברג הסכימו עם פסק הדין, שניתן על ידי השופט טל. ההחלטה התקבלה ביום שישי, 17.4.94, והורתה לעודה לשאת בהוצאות הערר בסך 10,000 ₪.