רע"א 5783/19

תקציר

במקרה זה, בית המשפט אימץ גישה ליברלית לתיקון כתבי טענות, תוך הדגשת החשיבות של מתן אפשרות לתיקונים כדי להבטיח בירור מקיף של הסוגיות שעל הפרק. גישה זו אושרה במקרים קודמים כגון מובלי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל ואחרות, שם הדגיש בית המשפט את הצורך לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי ליישוב סכסוכים ביעילות. בהליך הנוכחי מצא בית המשפט את מאזן האינטרסים לטובת התרת התיקון, כפי שעלה ממידע שנחשף בדו"ח חקירה. בית המשפט המחוזי קבע כי התיקון חיוני למשיבים שכן הוא נבע מגילוי זה, והצד שכנגד, מד"א, לא הצליח לבסס את טענתו כי התיקונים נועדו רק "להקצות שיפורים". עיתוי הגשת הבקשה, לאחר תחילת שלב ההוכחות, יוחס להתנגדות הראשונית של מד"א לגילוי הדו"ח, ולא באשמת המשיבים. למרות ליקויים פרוצדורליים באופן הצגת התיקונים, כגון אי פירוט ראשוני של כל השינויים או מתן תצהיר, אלה נפתרו כאשר המבקשים סיפקו מסמך מפורט. מד"א לא חלקה על תוכן התיקון אלא על תחולתו הפרוצדורלית, והודתה כי לא תתנגד לבקשה מעוצבת כראוי. יתר על כן, חששותיו של מד"א בדבר הוצאות הכרחיות נדחו, שכן ערעור על החלטות כאלה אינו מותר בדרך כלל. בסופו של דבר נדחתה הבקשה לעיון חוזר, ומד"א חויב לשלם 2,000 שקל לאוצר המדינה, למרות שלא התבקשה תגובה רשמית מבית המשפט.