ו"ע 2/08

תקציר

פסק הדין מאשר את צווי הפיקוח המיוחדים עליהם חתם מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון נגד שלושה מערערים. צווים אלה קובעים את ההגבלות הבאות: חיוב המערערים להתגורר במעלה אדומים, איסור על יציאתם מהאזור ללא היתר וחייבתם להתייצב מדי יום בתחנת המשטרה המקומית. הצווים הוצאו מכוח הסמכויות שהוקנו למפקד הצבאי בצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל-1970, שניתן להפעילן מטעמים ביטחוניים מכריעים. המפקד הצדיק הוראות אלה בכך שקיים חשש קרוב לוודאי שהמערערים יובילו ויכוונו פעילות בלתי חוקית ואלימה נרחבת נגד תושבים פלסטינים וכוחות הביטחון. בית המשפט מצא כי חששות אלה תקפים לאחר עיון במידע מודיעיני מסווג. טענות ההגנה, שערערה על הצווים מכמה טעמים, לא התקבלו. בית המשפט קבע כי הצווים לא היו פוליטיים באופיים ולא נועדו להרתיע, אלא מונעים משיקולים ביטחוניים לגיטימיים. עוד נמצא כי היעדר חקירה טרם מתן הצווים היה מוצדק, נוכח אופיים של הליכים מנהליים וההבחנה בינם לבין הליכים פליליים. בית המשפט הוסיף וקבע כי הצווים לא הפלו לרעה את המערערים שלא כדין, שכן פעילותם הייתה ייחודית בהיקפה ובתוצאותיה האפשריות. לבסוף, הציע בית המשפט כי יש להפנות את בקשת המערערים לפיצוי הוצאותיהם בגין הצווים למפקד הצבאי, מבלי להכריע בעקרון החובה האמורה. פסק הדין הדגיש את חריגותם של הצווים המנהליים ואת הצורך בשמירה על אינטרסים ביטחוניים, תוך הכרה בהפרת הזכויות המשמעותית הכרוכה בהם.