ע"ו 48207-09-12

תקציר

המערער, יליד 1966, סבל מפגיעת ראש בצבא והוכר כבעל אנצפלופתיה עם שינוי אישיות מהותי של 40%. בשנת 2011 טען המערער להחמרה במצבו, אך נדחה על ידי הוועדה הרפואית העליונה. הערעור נסוב סביב דחייה זו, כאשר המערער טוען כי חלה הידרדרות במצבו ומביא מסמכים רפואיים התומכים בטענה זו. בינתיים טוען המשיב כי החלטת הוועדה הייתה מוצדקת. השאלה המרכזית היא האם מצבו הנפשי הנוכחי של המערער קשור לפגיעת הראש שספג בצבא, הנופלת תחת סיווג הנכות הקיים, או שמא היא אינה קשורה ובכך מהווה נכות חדשה. בית המשפט מוצא כי הסימפטומים הנוכחיים של המערער תואמים את אלה שהיו בעת סיווגו הראשוני וכי לא חל שינוי מלבד עלייה בחומרה. יתר על כן, הרשומות הרפואיות והודעותיו של המערער בפני ועדות לאורך השנים קושרות את מחשבותיו ותסמיניו לתאונה בשירות. משכך, קובע בית המשפט כי יש להכיר בכל נכותו הנפשית של המערער כתוצאה משירותו ומחזיר את הדיון לוועדה הרפואית העליונה על מנת שתקבע במדויק את מידת הנכות הזו. המשיב מצווה לכסות את הוצאות המערערת, ופסק הדין יימסר לשני הצדדים.