ע"א 38852-02-24

תקציר

הערעור מתייחס לשתי טענות הנובעות מפרויקט שיפוץ שביצעה המערערת עבור המשיבים. בית משפט קמא מינה מומחה שחוות דעתו עמדה בבסיס פסק דינו. המערערת ערערה על פסק דינו של בית משפט קמא, דווקא ביחס לשלוש מחלוקות: מעקה מרפסת, תריס חלון ופיצוי בגין עוגמת נפש. המחלוקת הראשונה נגעה לגובה מעקה המרפסת, שלטענת המערער התקין לבקשת המשיבים, אך הוא לא היה בהתאם לגובה התקן. השופט דחה את טענת המערערת, בנימוק של היעדר ראיות לכך שהמשיבים ביקשו גובה מסוים או שהאדריכל המפקח מטעמם אישר זאת. השופט אישר את קביעתו של בית משפט קמא כי המעקה לא עמד בדרישת הגובה הסטנדרטית וכי המערער אחראי להחלפתו על חשבונו. עם זאת, השופט קבע כי על המשיבים להחזיר את המעקה הישן למערערת לאחר שיחליפו אותו, שכן אין מדובר בהרחבה של החזית אלא בתוצאה משפטית של העובדות. המחלוקת השנייה נגעה לתריס חלון. המערערת טענה כי לא ניתן להתקין תריס חשמלי בשל קורה מעל החלון, אך חוות דעת המומחה של בית משפט קמא הצביעה על כך שהדבר אפשרי. השופט הסכים עם דחייתו של בית משפט קמא את טענת המערערת וקבע כי יש להחליף את התריס בתריס חשמלי. המשיבים נצטוו להחזיר למערערת את התריס הישן עם החלפתו. לבסוף, השופט שקל את פסק הדין בגין עוגמת נפש. המערער טען כי יש להפחית או לבטל את פסיקת המשיבים, ולשקול את תביעתו שלו לעוגמת נפש. השופטת דחתה טענה זו, והדגישה כי עוגמת נפש היא תביעת נזיקין ואינה קשורה לתוצאות הכספיות של התביעות עצמן. השופט אישר את החלטת בית המשפט קמא וציין כי ליקויי בנייה משמעותיים גורמים לעוגמת נפש והפיצוי ניתן ללא קשר לתיקונים הבאים. לסיכום, השופט אישר במידה רבה את פסק דינו של בית משפט קמא, אך הורה למשיבים להחזיר למערערת את המעקה והתריס הישנים עם החלפתם. המערער חויב לשלם למשיבים הוצאות ערעור בסך 14,040 ₪.