ק"פ 30/07

תקציר

גזר הדין מזכה את הנאשם מכל האישומים בשל חוסר ראיות, למעט האישום בתקיפה, אותו זוכה הנאשם בטענה שהמתלונן לא חש מאוים או מותקף. האירוע המדובר עסק בשער כניסה משותף בין הנאשם לבין בתי המתלוננים. המתלונן הנכה, קובל, טען כי הנאשם חסם את דרכו, בעט בכיסא הגלגלים שלו ואיים עליו. עם זאת, הודעותיו של קובל עצמו במשטרה לא תמכו בטענה זו. הנאשם הודה כי הושיט את רגלו כדי לעצור את כיסא הגלגלים של קובל, דבר שלטענתו היווה תגובה הגנתית, וטען כי מעשיו של קובל היו פרובוקטיביים. נלקחו בחשבון הרקע ליחסים המתוחים בין השכנים, כמו גם התנהגותו חסרת הרגישות של הנאשם. עוד צוין כי השער המדובר היה אמור להיות סגור, ולנאשם היו חששות בטיחותיים לגיטימיים. גם יתר סעיפי האישום נגד הנאשם, שכללו עבירות על דיני הפרטיות, לא הוכחו. באישום הראשון נטען כי הנאשם צילם את המתלוננת ואת מאמן הכושר שלה על גג ביתה, אך מחומר הראיות של הנאשם, לרבות תצלום, עולה כי במקום היה מבנה שהיה מסתיר את הנוף. גם האישום השני, בו נטען כי הנאשם צילם את המתלוננת במוסך ביתה, לא נתמך בראיות. האישום האחרון, לפיו הנאשם צילם את פנים בית המתלוננים דרך חלון, נדחה על סמך עדותו של עובד המתלוננים, שלא הגיש תלונה במשטרה בעניין. ככלל, השופט מצא את התנהגותו של הנאשם חסרת רגישות, אך סעיפי האישום, שכללו תקיפה, איומים ופגיעה בפרטיות, לא הוכחו מעבר לספק סביר. הנאשם זוכה מכל אשמה.