ת"פ 40250/99

תקציר

ההגנה ביקשה להכריז על מוצגים רבים שהוגשו בתיק כפסולים, בטענה לאי חוקיותם ברכישה. בית המשפט שמע למעלה משבעים עדים וקיבל מספר החלטות בנוגע לקבילות ראיות, חלקן לטובת ההגנה וחלקן לטובת התביעה. בקשת ההגנה הנוכחית מעלה שאלות מהותיות לגבי חוקיות החלטות בית המשפט בנוגע להפקה ותפיסה של מסמכים, לתוקף שיטות החקירה של המשטרה ולטענות הנוגעות להגנת הפרטיות, דיני האזנות סתר והגנה מפני עוול. עם זאת, השופט סבור כי קבילות המסמכים הנדונים כבר הוכרעה, וכי יש להעלות טענות לגביהם בשלב מאוחר יותר, כאשר נשקל משקל הראיות. השופט מציין כי בחלק מהמקרים ניתן לייחס משקל אפס לראיות שהושגו שלא כהלכה, אך הפסיקה הישראלית נוטה למעבר מקבילות להערכות משקל בכל הנוגע לדיני ראיות. אשר לערעור ההגנה על החלטת הביניים, מפנה השופט לפסיקה מבוססת בדבר עיגון תקיפת החלטות ביניים ואין בכוונתו לסטות ממנה. השופט דן גם בדוקטרינת "פרי העץ המורעל", בציינו כי אימוצה עלול לשנות באופן משמעותי את דיני הראיות, ומציין כי המחוקק הגן במפורש על ערכים חברתיים מסוימים בכך שפסל ראיות שלא הושגו כראוי, כפי שעולה מסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות. בסופו של דבר, בית המשפט דוחה את בקשת ההגנה, תוך הכרה בכך שכל מוצג חסר צווים משפטיים יתעלם. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים, ביום 19.6.2000.