ת"א 11833/08

תקציר

התובע, נהג מונית, נפגע בתאונת דרכים ותבע את הנתבעים – חברת הביטוח של חברת ההדרכה להסדר וקרן הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קרנית – על כך שלא פיצו אותו על פציעתו. הוא טען כי פוליסת הביטוח על המונית בה נהג בעת התאונה מכסה כל נהג וכי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב. לחילופין, טען כי אם בית המשפט יקבע כי הביטוח הוא לנהג בעל שם, קרנית עדיין חייבת בפיצויו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חברת הביטוח הכחישה את הטענות וטענה כי בפוליסה מצוין בבירור הנהג הנקוב וכי היא פעלה בסבירות. גם קרנית הכחישה את הטענות וציינה כי התובע ידע או היה עליו לדעת על היעדר ביטוח המכסה את נהיגתו. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. בית המשפט קבע כי חברת הביטוח אינה אחראית לאי העברת הפוליסה על שם התובע, שכן האחריות לכך מוטלת על התובע או על בעל המונית. עוד מצא בית המשפט כי חברת הביטוח הדגישה כראוי את המגבלות שבפוליסה, כנדרש בחוק. בעניין קרנית קבע בית המשפט כי אמנם התובע לא ידע בפועל על היעדר הכיסוי הביטוחי, אך היה עליו לדעת בהתחשב במעמדו כנהג מונית ותיק. בית המשפט הדגיש כי על הנהגים לקחת אחריות על אימות קיומו של כיסוי ביטוחי לפני הנהיגה. מאחר שהתובע לא עשה כן, קרנית לא הייתה חייבת בפיצויו. השופטת סיימה את דבריה בדחותה את תביעת התובעת וקבעה כי כל צד יישא בהוצאותיו.