ע"ז 4280/00

תקציר

פסק הדין דן בטענה ובהתנגדות בנוגע לקיום צוואה. המתנגדים, שהם אחיו של התובע, טוענים כי הצוואה פסולה בשל שני פגמים: המנוח לא הבין את מהות הצוואה, והיא נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת. הם גם טענו תחילה למעורבותו של התובע בביצוע הצוואה, אך בהמשך זנחו טענה זו. הצוואה, שנכתבה בעברית, הוכנה ונחתמה במשרדו של עורך הדין לענייני משפחה, ששימש גם כעד, יחד עם מזכירתו. המנוח, שלא ידע קרוא וכתוב עברית, דיבר את השפה אך לא קרא את הצוואה בפועל. עורך הדין העיד כי קרא והסביר למנוח את תוכן הצוואה ומשמעותה. על המתנגדים מוטל נטל ההוכחה לאמת את טענותיהם. הם לא הצליחו להוכיח כי המנוח לא הבין את מהות הצוואה, שכן חוות דעת המומחה, עדויות עורך הצוואה ועדים חיצוניים מצביעים על כך שיכולתו הקוגניטיבית של המנוח הייתה תקינה בעת החתימה. באשר להשפעה בלתי הוגנת, עדויות הנאשמים, כבעלי עניין, לא היו משכנעות דיין, במיוחד בהתחשב בחוסר אמינותו של היריב העיקרי, שמסר הצהרות כוזבות. עצמאותו הפיזית והנפשית של המנוח, יחד עם נסיבות עריכת הצוואה, מצביעות על החלטה רצונית ועצמאית של המנוח. זאת ועוד, טענות הנתבעים בדבר מעורבותו של התובע בענייניו של המנוח והשפעתו הבלתי הוגנת לא היו מבוססות. כתוצאה מכך, ההתנגדות לתוקף הצוואה נדחית, והצוואה מאושרת לקיום צוואה. הנתבעים חויבו לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪ בתוספת מע"מ וריבית.