ד"מ 31943-10-15

תקציר

התובע, שהחל לאחרונה את חייו המקצועיים, עבד אצל הנתבעים תקופה קצרה. הנתבעת הראשונה הכחישה את הטענות וטענה כי התובעת אינה עובדת שלהם, ואילו הנתבעת השנייה טענה כי היא מפעילה זיכיונות של בתי קפה הנושאים את שם המותג "קקאו". התובע הביא עדות מהימנה וראיות התומכות בטענתו כי הועסק אצל הנתבעת הראשונה ויש לשלם לו שכר גלובלי של 11,000 ₪ נטו עבור ימי עבודתו. השופט האמין לעדותו של התובע, שגם היא תאמה את עמדת הנתבע השני. הנתבע הראשון ניצל את תמימותו של התובע ולא שילם את שכרו. השופטת הורתה לנתבע הראשון לשלם לתובע שכר עבודה בסך 6,678 ₪ וסכום שווה בפיצויי הלנה, המהווים סנקציה בגין אי תשלום שכר, בסך כולל של 13,356 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין. התביעה נגד הנתבע השני נדחתה, ולא נפסקו להם הוצאות למרות דחיית התביעה נגדם, שכן השופט לא ראה סיבה לעשות כן. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים, והם יקבלו הודעה על פסק הדין בכתב.