ת"א 1393/05
החלטה מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
התובע והנתבע ייסדו חברה וכיהנו כדירקטורים בה. לאחר שפרצה שריפה במתחם החברה ופצעה את בעלה של התובעת, טענה הנתבעת כי התובעת ויתרה על זכויותיה בחברה במהלך פגישה בבית החולים בו טופל בעלה, ובהתנהגותה לאחר מכן. התובעת הכחישה את טענת הנתבעת וציינה כי הפגישה הנטענת מעולם לא התקיימה והיא לא ויתרה על זכויותיה. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי אף שהפגישה התקיימה ככל הנראה, היא לא הביאה לוויתור מפורש ומאוחד על זכויות התובע בחברה. השופטת קיבלה את העובדה שהתובעת התמקדה בעיקר בהחלמתו ושיקומו של בעלה, אך הנתבעת לא הביאה כל ראיה לוויתור רשמי. יתר על כן, השופט מצא סתירות בטענות הנאשם ובעדויות העדים. עוד ציינה השופטת כי פעולותיה של התובעת, כגון מתן ערבויות והלוואות לחברה, סותרות את הנרטיב של הנתבעת בדבר חוסר העניין שלה. מאחר שהנתבע לא הצליח להוכיח את טענתו, דחה השופט את טענתו וקבע כי זכויות התובע בחברה נותרו בעינן. הנתבע חויב לשלם לתובע את שכר טרחתו, ונקבעה פגישת מעקב לקביעת הסדרי המשך ההליכים.
חקיקה מקושרת
ת"א 1393/05 גלית כהן נ' אברהם רובין, מחוזי (31.10.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.