חדל"פ 9261-12-25

תקציר

## ניתוח משפטי: פטור מתשלום ערובה בערעור על החלטת נאמן בהליכי חדלות פירעון **בית משפט השלום בחיפה, בפני כבוד השופטת אילנה הדר, החלטה בתיק עחדל"פ 9261-12-25 שטו נ' בנק הפועלים קריית ים ואח'.** החלטה זו עוסקת בבקשת המערער, טגבו עמיר שטו, לפטור אותו מתשלום ערובה בגין הגשת ערעור על החלטת הנאמן, עו"ד עופר גבריאלי, בבקשת בנק הפועלים להארכת מועד להגשת תביעת חוב, וכן על ההכרעה בתביעת החוב עצמה. **רקע עובדתי:** המערער הגיש ערעור על החלטת הנאמן ביום 2 בדצמבר 2025. במקביל, הגיש בקשה לפטור מתשלום ערובה, בטענה למצבו הכלכלי הקשה וכן שלגישתו הערעור מגלה עילה. הנאמן, בתגובתו, טען שיש לדחות את הבקשה, הן בשל אי הוכחת חוסר יכולת להפקיד את הערובה, והן בשל סיכויי ערעור נמוכים. הנאמן התבסס, בין היתר, על תקנה 135(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. **המסגרת הנורמטיבית והדיון המשפטי:** 1. **תקנה 135(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:** קובעת כי עם הגשת ערעור, על המערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבים, בסכום הנקוב בתוספת השלישית. 2. **התוספת השלישית לתקנות:** מסדירה את גובה הערובה בערעורים. בית המשפט בחן את הפרטים הרלוונטיים בתוספת השלישית. 3. **פרט 41 ו-42 לתוספת השלישית:** מתייחסים להליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי, ולכן אינם רלוונטיים למקרה זה, אשר נדון בבית משפט השלום. 4. **פרט 81 לתוספת השלישית:** זהו הפרט היחיד המתייחס להליכי חדלות פירעון בבית משפט השלום, והוא קובע כי גובה הערובה בערעור על החלטת **ממונה** לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק") הינו בסך 2,000 ₪. 5. **היעדר התייחסות מפורשת לערעורים על החלטות נאמן:** בית המשפט ציין כי התוספת השלישית אינה מתייחסת במפורש לערעורים על החלטות **נאמן**. **ניתוח משפטי – "שתיקת החוק" והשלכותיה:** בית המשפט התמודד עם סוגיית "שתיקת החוק" בהיעדר הוראה מפורשת בתוספת השלישית לגבי הפקדת ערובה בערעור על החלטת נאמן בבית משפט השלום. בית המשפט התייחס לשתי גישות מרכזיות לפירוש שתיקת החוק: * **"לאקונה" (חסר):** מצב בו החקיקה אינה שלמה, ויש צורך להשלים את החסר על מנת להגשים את תכלית החוק. * **"הסדר שלילי":** מצב בו שתיקת החוק משקפת כוונה מפורשת של המחוקק שלא להסדיר נושא מסוים, כלומר, "שתיקה מדעת" המבטאת אי-רצון לחייב בהסדר מסוים. בית המשפט ציטט פסיקות קודמות (ע"ל 663/90 פלוני נ' הוועד המחוזי, ע"א 164/47 מינקוביץ נ' פישצנר, ת"א (ת"א) 24102-04-18 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' דורי דנקנר) המבחינות בין שתי הגישות, ומדגישות כי פרשנות כ"הסדר שלילי" מתקבלת כאשר היא מגשימה את תכלית החקיקה, בעוד "לאקונה" נוצרת כאשר אי-השלמות נוגדת את התכלית. **הכרעת בית המשפט:** בית המשפט הגיע למסקנה כי במקרה זה, **שתיקת החוק מהווה "הסדר שלילי"**, וכי **כוונת מחוקק המשנה הייתה לחייב בהפקדת ערובה רק במקרים המפורטים במפורש בתוספת השלישית, שהם ערעור על החלטת ממונה בבית משפט השלום.** נימוקי ההכרעה: 1. **הבחנה ברורה בתוספת השלישית:** בית המשפט הדגיש כי התוספת השלישית מפרטת באופן מדוקדק את חובות הפקדת ערובה בהליכי ערעור לפי חוק חדלות פירעון, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית משפט השלום. 2. **הסדרה מצומצמת בבית משפט השלום:** בבית משפט השלום, הוסדר באופן מפורש רק ערעור על החלטת **ממונה** (פרט 81), ולא ערעורים על החלטות **נאמן**. 3. **"שתיקה מדעת":** לאור ההסדרה המדוקדקת והמפורטת, בית המשפט הסיק כי מחוקק המשנה ידע כיצד להסדיר את נושא הערובה כאשר רצה בכך, והיעדר ההסדרה לגבי ערעורים על החלטות נאמן משקף כוונה מפורשת שלא לחייב בהפקדת ערובה במקרים אלו. 4. **תכלית החוק:** בית המשפט הבין כי תכלית החוק, בין היתר, היא לאפשר הליך שיקום כלכלי לחייבים, והטלת חובת ערובה שרירותית או בלתי מפורשת עלולה להוות חסם להגשת ערעורים לגיטימיים. **מסקנה והשלכות:** לאור האמור, בית המשפט קבע כי **אין חובת הפקדת ערובה בערעורים המוגשים לבית משפט השלום על החלטות של נאמן**, ועל כן, הבקשה לפטור מתשלום ערובה מתייתרת. המשמעות המרכזית של החלטה זו היא **הבהרה משפטית חשובה לגבי היקף חובת הפקדת הערובה בערעורים על החלטות נאמן בבית משפט השלום במסגרת הליכי חדלות פירעון.** בית המשפט אימץ פרשנות מחמירה של התקנות, המחייבת קיומה של הוראה מפורשת בתוספת השלישית כדי לחייב הפקדת ערובה. בכך, בית המשפט מקדם את הנגישות להליכי ערעור ומבטיח כי חובת הערובה לא תהווה מכשול שלא לצורך בפני הליכי חדלות פירעון. החלטה זו מדגימה את התפקיד החשוב של בתי המשפט בפרשנות החוק והתקנות, ובפרט בהתמודדות עם "שתיקת החוק", תוך שמירה על עקרונות של צדק, הוגנות והגשמת תכלית החקיקה.