ע"פ 71313/07

תקציר

גזר הדין מתייחס למטפלת, אירנה פשוב, שהורשעה בהתעללות פיזית בתינוק שהיה תחת חסותה. הורי התינוק התקינו בביתם מצלמות אבטחה, שתיעדו את התנהגותה האלימה והתוקפנית של המטפלת כלפי התינוק במשך מספר שבועות. בתיעוד נראתה המטפלת דוחפת, תופסת ומנופפת בתינוק באוויר בכוח, כמו גם מתעלמת מזעקותיה של התינוקת לתשומת לב ולא מספקת את צרכיה הבסיסיים. המטפלת הודתה בחלק מהתקיפות אך טענה כי מעשיה היו טריוויאליים ואין לראות בהם פליליים. בית משפט קמא הרשיע אותה בתקיפה והתעללות בקטין, מה שהוביל לעונש של 18 חודשי מאסר, שמונה חודשי מאסר בפועל והיתר מאסר על תנאי. ההגנה ערערה וטענה כי בית משפט קמא דן בתיק מראש וכי המעשים אינם מהווים התעללות. ערכאת הערעור דחתה טענה זו, ולא מצאה כל ראיה לדעה קדומה או עוינות מצד בית משפט קמא. נקבע כי מעשיה של המטפלת, לרבות אדישותה וחוסר סבלנותה כלפי התינוק, מהווים התעללות שכן הם גורמים סבל ויש בהם כדי לפגוע בתינוק נפשית ורגשית. בית המשפט הדגיש כי התעללות היא עבירה התנהגותית, ופגיעה ממשית אינה דרישה. בנוסף, בית המשפט קבע כי מעשיה של המטפלת אינם טריוויאליים וכי אין לפטור אותה מאחריות. באשר לגזר הדין, הסכימה ערכאת הערעור עם ממצאיו של בית משפט קמא אך הציעה גישה מקלה יותר. מוצע לקצר את תקופת המאסר לשישה חודשים, אותה ניתן יהיה לרצות באמצעות עבודות שירות, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המטפלת ובהשפעה על בנה הקטין. סגן הנשיא השופט ד' ברלינר והשופט ז' המר הסכימו עם הצעה זו, והדגישו כי אין להפחית מחומרת המעשים. השופטת ט' שפירא הסכימה אף היא, והוסיפה כי גם ההגנה על זכויותיו של הקטין חסר הישע היא שיקול. בעקבות זאת נדחה הערעור על גזר הדין, אך עונש המאסר הופחת לשישה חודשים, שירוצו באמצעות עבודות שירות.