ת"א 1329/05

תקציר

התובעת, תלמידה בבית הספר של הנתבעת 1 ששיחקה בעבר כדורסל, נכחה במשחק כדורסל שאורגן על ידי בית הספר במסגרת חוג חינוך גופני. המאמן, יובל, ביקש מהתובע, שצפה במשחק, לשחק ולסייע לנבחרת בית הספר. התובעת הסכימה ונכנסה למשחק ללא כל אימון או חימום מקדים, וזמן קצר לאחר מכן ספגה פציעה שקרעה את רצועת ברך שמאל. התובע תבע את הנתבעים 1 (בית הספר), 2 (הרשות המקומית) ו-3 (משרד החינוך) בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה. הנתבעים הכחישו את הטענות וחלקו על אחריותם ועל גובה הנזקים הנתבעים. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי הנתבעים 1 ו-3 אחראים למעשיו של יובל. בית המשפט קבע כי הימנעותו של יובל מהבטחת חימום ואימונים נאותים של התובע מהווה הפרה של חובת הזהירות המוטלת עליו, ורשלנות זו גרמה לפציעתו של התובע. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבעים לפיהן התובע ניתק את הקשר הסיבתי או התרשל באופן תורם. היא קבעה כי בית הספר ומשרד החינוך אחראים למעשיו של יובל כמעסיקיו, בעוד שהרשות המקומית וצד שלישי אינם אחראים. לתובע נפסקו פיצויים בסך 160,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.