ת"א 39797-11-20

תקציר

בית המשפט מצא כי יש לדחות את תביעת התובע נגד הנתבעים מכמה טעמים. ראשית, הזכות בתביעה שייכת לבניו הבגירים של התובע מהם הועברו הכספים, ולתובע לא הייתה זכות ליזום את התביעה ללא המחאת זכויות מהם, דבר שלא הצליח לספק. שנית, מהראיות עולה כי הכספים הועברו לחברה בה עבדו הנתבעים, ולא לנתבעים באופן אישי. הנתבעים אף הביאו ראיות לכך שהכספים הועברו באופן מיידי לחשבון החברה, דבר שסתר את טענת התובע כי הכסף שימש לרכישת דירה עבור הנתבעים. שלישית, בית המשפט מצא את גרסת הנתבעים לאירועים אמינה יותר, והיא שהתובע ביקש להלבין כספים שהושגו מעסק צדדי שלו של הפרטת שיקים, ולכן העביר את הכספים לחברה באמצעות הנתבעים. גרסותיו המשתנות של התובע לאירועים, היעדר ראיות כתובות והתנהגות כבושה החלישו עוד יותר את טענותיו. כמו כן, בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שהנתבעים גנבו כספים מהחברה, כפי שנטען על ידי התובע. לאור ממצאים אלה, דחה בית המשפט את התביעה נגד הנתבעים ואת ההודעה נגד אדם אחר, והורה להעביר את פסק הדין לרשות לאיסור הלבנת הון ולאגף חקירות במס הכנסה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.