ת"ק 33234-06-19

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה דן בתביעה שהוגשה על ידי חיים איציקובסקי נגד פלאפון תקשורת בע"מ. התביעה התבססה על מספר עילות, לרבות הפרת חוק התקשורת, חוק הגנת הפרטיות, חוק החוזים (חלק כללי) והתרשלות. **עובדות המקרה:** התובע היה לקוח של הנתבעת ובקש ביום 10.3.2019 לסיים את ההתקשרות, תוך שהוא מבקש למחוק את כל פרטיו האישיים ממערכותיה. לאחר מכן, נציגי הנתבעת יצרו עמו קשר טלפוני פעמיים: ב-21.5.2019 וב-4.6.2019. התובע טען כי שיחות אלו מהוות הטרדה ופגיעה בפרטיותו. בנוסף, ב-2.6.2019 קיבל התובע הודעת דוא"ל עם חשבונית אפס, אותה ראה כ"ספאם" והחזקת פרטיו שלא כדין. **טענות התובע:** * הנתבעת הפרה את סעיף 30 לחוק התקשורת (הטרדה). * הנתבעת פגעה בפרטיותו, בניגוד לסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות. * התנהלות הנתבעת חסרת תום לב והתרשלות. * התובע זכאי לפיצויים בגין עגמת נפש. **טענות הנתבעת:** * שיחת טלפון בודדת אינה מהווה עילת תביעה. * שיחת טלפון אינה נכללת באמצעים האסורים לשיגור דבר פרסומת לפי סעיף 30א' לחוק התקשורת. * לא נגרם לתובע כל נזק. * החשבונית שנשלחה היא חשבון סופי, ולא פרסומת, והנתבעת מחויבת לשלוח אותה לפי רישיונה. * שיחת הטלפון מיום 21.5.2019 הייתה המשך לפנייה בכתב של התובע ונועדה לברר את העובדות. * הנתבעת לא החזיקה בפרטי התובע שלא כדין. **ניתוח משפטי והכרעה:** בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי: 1. **לגבי שיחת הטלפון ב-21.5.2019:** * **הפרת סעיף 30 לחוק התקשורת (הטרדה):** בית המשפט קבע כי סעיף 30 לחוק התקשורת עוסק ב"מקרים קיצוניים של הפצת דואר זבל" והטרדות טלפוניות ברמה חמורה, היוצרות "מבוכה, דאגה ופגיעה בשלוותו של אדם בצורה קיצונית". מכיוון שמדובר בשיחה בודדת, קצרה (פחות משתי דקות), שבה התובע הוא שיצר קשר, ולא בהטרדה המצדיקה סנקציה פלילית או נזיקית, טענה זו נדחתה. בית המשפט הדגיש כי הסעיף נועד בעיקרו למישור הפלילי, והפסיקה אליה הפנה התובע לא ביססה קביעת פיצוי אזרחי על בסיס סעיף זה, אלא אם כן הוכחה עוולה נזיקית. * **הפרת סעיף 30א' לחוק התקשורת (שיגור דבר פרסומת):** בית המשפט קבע, בהתבסס על פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין "מכבי שירותי בריאות", כי סעיף 30א' לחוק התקשורת מתייחס באופן ספציפי לאמצעים טכנולוגיים (פקס, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית, הודעת מסר קצר) ולא לשיחות טלפון אנושיות, אשר המחוקק נמנע במודע מאיסורן. * **פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות:** בית המשפט קבע כי כדי להוות פגיעה בפרטיות המצדיקה פיצוי, על שיחת טלפון להיות "הטרדה אחרת", בדרך כלל שיחות חוזרות ונשנות. בהתחשב בכך שמדובר בשיחה בודדת, קצרה, שבה התובע יצר קשר, לא הוכח כי שיחה זו מהווה הטרדה או פגיעה בפרטיות המזכה בפיצוי, במיוחד לאור הוראות סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות הקובע כי אין זכות לתביעה בגין פגיעה שאין בה ממש. 2. **לגבי הודעת הדוא"ל והחשבונית ב-2.6.2019 (וב-4.6.2019, טעות בהזנה):** * בית המשפט קבע כי החשבונית, גם אם נשלחה מעט לאחר סיום ההתקשרות, מהווה "חשבון סופי" החותם את ההתקשרות ואינה עונה על הגדרת "דבר פרסומת" לפי סעיף 30א(א) לחוק התקשורת. כמו כן, היא נשלחה בהמשך להודעה על סיום ההתקשרות ולא היוותה פנייה ללא הסכמה. 3. **לגבי התרשלות, חוסר תום לב ועגמת נפש:** * טענות אלו נדחו מחוסר פירוט, ביסוס והנמקה. **מסקנות משפטיות עיקריות:** * **סעיף 30 לחוק התקשורת:** סעיף זה נועד בעיקרו להגנה מפני הטרדות חמורות וקיצוניות, ולרוב מטופל במישור הפלילי. לא ניתן לבסס עליו פיצוי אזרחי בגין הטרדה קלה או פנייה פרסומית שאינה תדירה או בעלת עוצמה מטרידה. * **סעיף 30א' לחוק התקשורת:** סעיף זה אוסר שיגור פרסומת באמצעים טכנולוגיים ספציפיים (פקס, מערכת חיוג אוטומטי, דואר אלקטרוני, הודעת מסר קצר), ואינו חל על שיחות טלפון אנושיות. * **סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות:** פגיעה בפרטיות בגין שיחת טלפון תוכר לרוב כאשר מדובר בשיחות חוזרות ונשנות, היוצרות הטרדה אמיתית, ולא בשיחה בודדת וקצרה. * **עקרון "פגיעה שאין בה ממש":** סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות מאפשר לדחות תביעה בגין פגיעה שאינה משמעותית. * **הבחנה בין "דבר פרסומת" ל"חשבון סופי":** בית המשפט הבחין בין הודעות שיווקיות אסורות לבין הודעות חשבונאיות הכרחיות לסיום התקשרות. בסופו של דבר, התביעה נדחתה, והתובע חויב בהוצאות.