רע"א 2905/15

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר ביטל צו מניעה זמני נגד דיספוזיציה במקרקעין מסוימים. בתחילה טען המבקש להסכם עם המשיב מס' 1 בשנת 1996 לרכישת מקרקעין באמצעות מניות בחברות מסוימות, הגם שההסכם היה לכאורה למניות בלבד. המחלוקת התעוררה כאשר נודע למבקש בשנת 2011 על מכירה אפשרית של הקרקע למשיבים אחרים. בתגובה, הוא הגיש בקשה לצו מניעה, שניתן באופן זמני, אך מאוחר יותר בוטל לאחר שבית המשפט מצא כי ההסכם משנת 1996 עסק ברכישת מניות ולא במקרקעין, ונעדר סעיפים התומכים בטענות המבקש. בית המשפט המחוזי קבע כי הראיות אינן מצביעות על כך שהמבקש זכאי לרישום מקרקעין או כי עסקתו שונה מהותית מההסכם הכתוב. יתר על כן, צו המניעה יצר אנומליה המאפשרת לבעלי זכויות אחרים לפעול תוך הגבלת המשיבים 5-4 בלבד, והמבקש לא ביקש הגבלות על כל המניות או על סעיף הרכישה החוזרת המופיע בהסכם. הבקשה ערערה על מסקנות אלה, וטענה כי ההסכם משנת 1996 אכן היה למקרקעין, ניסתה להציג ראיות נוספות באמצעות מזכרים שלא הוגשו במקור, וערערה על טענות לנזק או שיהוי. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערבות, בנימוק של עיכוב פעולתו של המבקש, היעדר טענות מפורשות או מסמכים נחוצים מלכתחילה, ופגיעה פוטנציאלית באחרים שפעלו מאז על סמך רישומי הרישום. לפיכך, העדיף בית המשפט לדחות את הבקשה בשל ליקויים פרוצדורליים ומהותיים אלה, והטיל על המבקש הוצאות עבור המשיבים 2-5 ו-6-7.