ת"א 1616/04

תקציר

השופט פותח בציון איחור בהגשת הבקשה, אך בכל זאת מתייחס לגופה של הבקשה. ההחלטה מתייחסת לקבילות סעיפים מסוימים בתצהירים שהגישה ההגנה. השופט פוסק על פסקאות בתצהירים שהגישו יעל שבירו, אברהם מלול ואליעזר בן עזרא. ביחס לתצהירה של יעל שבירו, מורה השופטת על מחיקת סעיף בסעיף 9, שכן העדה אינה יכולה להעיד על הסיבה לחוסר האהדה של עמיתיה לתובעת. השופטת רואה בהסבר של המתלוננת פרשנות אישית שלה לאירועים. עם זאת, מקובל על השופט כי סעיף 13 לתצהירו של שבירו הוא עניין של עובדה והתרשמות, ואינו עדות שמיעה או השערה, ולכן הוא קביל. עוד קובעת השופטת כי על סעיף 15 יכולה העידה העדה בתפקידה כמנהלת הישירה של התובעת. בהפנותה לתצהירו של אברהם מלול, מקבלת השופטת כי סעיף 6 מבוסס על זכותו של העד למסור מידע על הנתבע, בו הוא מועסק למעלה מ-20 שנה. השופט מציין כי זאת בתנאי שלעד יש ידיעה ישירה על העובדות, שתתברר במהלך חקירתו. עוד קובע השופט כי פסקה 11 אינה עדות השערתית. ביחס לתצהירו של אליעזר בן עזרא מיישמת השופטת ניתוח דומה לזה ששימש לתצהירו של אברהם מלול. פסקה 9 קבילה שכן העד רשאי להצהיר על מידע על הנתבע, וסעיף 16 אינו קביל שכן העד אינו מוסמך לפרש את היחסים בין התובע לנתבע. מאחר שהבקשה הצליחה בחלקה ולא צלחה, לא נפסקו הוצאות, וכל צד נדרש לשאת בהוצאותיו.