ע"א 466/89
פסק-דין עליון
תקציר
בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין אכיפת חוזה מכר דירה, אישר בית המשפט קביעה של ערכאה נמוכה יותר, לפיה ההסכם בין המשיבים למערערים תקף אך אינו ניתן לאכיפה לפי חוק החוזים, בשל היעדר הסכמת צד שלישי למחיקת הערת אזהרה על הנכס. בית משפט קמא העניק מלכתחילה למשיבים רשות לפצל את הסעדים המשפטיים שלהם, ואפשר להם לתבוע פיצויים בנפרד מהאכיפה. חרף טענות המערערים בדבר טעויות פרוצדורליות וטענותיהם לאי צדק בשל עיתוי הבקשה לסעד פיצול, בית המשפט העליון לא מצא פגם בהליך הראשוני. בית המשפט הדגיש כי כללים פרוצדורליים נועדו לייעל הליכים משפטיים ולמנוע התדיינות משפטית מיותרת, וכי פיצול תביעות יכול להיות אסטרטגיה יעילה כאשר סעדים שונים אינם תואמים, כגון אכיפה מול פיצוי בגין הפרת חוזה. בנוסף, הבקשה לסעד פיצול נחשבה מותרת בנסיבות הספציפיות, ואפשרה למשיבים לתבוע פיצויים באופן עצמאי. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי הערכאות הנמוכות פעלו במסגרת שיקול דעתן, וקבע כי המשיבים יכולים להגיש תביעה משפטית לפיצויים גם לאחר מתן פסק דין הצהרתי. פסק הדין הבהיר כי סמכויות שיפוטיות שונות מחייבות פיצול סעדים, שאינו דורש הרשאה מפורשת במסגרת המשפטית הנתונה.
ע"א 466/89 יאיר ותמר צברי נ' יואל ושונה מסוארי, עליון (3.12.1990)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.