רע"א 8342/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת. התביעה המקורית הוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, במסגרתו ביקש המבקש פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו לכאורה בתאונה שאירעה בשנת 2019. במסגרת תביעה זו ביקש המבקש מינוי מומחים הן באורתופדיה והן בפסיכיאטריה. בעוד שבית משפט השלום נעתר לבקשה למינוי מומחה לאורתופדיה, הוא דחה את הבקשה למומחה פסיכיאטרי בנימוק של היעדר ראיות רפואיות מספיקות לתמיכה בצורך. לאחר מכן ניסה המבקש לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אך ללא הצלחה. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה בראש ובראשונה על היעדר ראיות קונקרטיות הקושרות את מצבו הנפשי של המבקש לתאונה ואת אופייה המשתנה של הטראומה הנטענת של המבקש. על החלטה זו הוגש ערעור נוסף, אך בקשת רשות הערעור נדחתה על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט סבר כי הבקשה מוגבלת לפרטים הספציפיים של המקרה ולא בעלת משמעות משפטית רחבה יותר, ולכן לא הצדיק רשות ערעור. משכך, אישר פסק הדין את ההחלטות הקודמות ודחה את הבקשה, מבלי שחויבו בהוצאות נוספות.