בד"מ 12/21

תקציר

בפסק דין משפטי מורכב זה הואשם עו"ד יוסי ציסקוב בשורה של עבירות אתיות בשתי תלונות נפרדות. התלונה הראשונה כללה עשרה אישומים, ואילו השנייה כללה שבעה. באישומים אלה הורשע ציסקוב בהפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוחות, הפסקת הייצוג המשפטי שלא כדין מבלי להודיע ללקוחות, טיפול לרעה ומעילה בכספי לקוחות, ואי שמירה על כבודו של מקצוע עריכת הדין. באופן ספציפי, ציסקוב נמנע מלהעביר כספי פשרה ללקוחות, התרשל בהגשת תביעות משפטיות נדרשות, והפסיק לתקשר עם לקוחות לאחר שקיבלו תשלום, ובכך ביצע הפרות חמורות של כללי האתיקה המקצועית כהגדרתם בתקנון לשכת עורכי הדין ובחוק לשכת עורכי הדין. למרות שסנגורו ציין את התמכרותו להימורים כגורם, בית המשפט מצא כי הדבר אינו פוטר אותו מאחריות אלא מחמיר את התנהגותו הפסולה. ציסקוב לא נכח בכמה דיונים, ובמקרים שבהם נעדר, העדויות והראיות של המתלוננים נמצאו אמינות על ידי בית המשפט. פסק הדין הדגיש את חומרת מעשיו של ציסקוב, שנחשבו כמכתימים את טוהר המידות של מקצוע עריכת הדין ואת אמון הציבור. התנהלותו נחשבה פזיזה וחסרת כבוד, והובילה להרשעה ברוב האישומים, אם כי הוא זוכה מכמה מהם מחוסר עדות או ראיות. בית המשפט הורה על פתיחת הליכים לקביעת העונש ההולם, אם כי היעדרותו של ציסקוב מההגנה על האישומים צוינה כחלק מהזנחה מתמשכת שלו במילוי תפקידו המקצועי.