ת"א 4870/07

תקציר

המוסד לביטוח לאומי תבע חברת ביטוח לפצות אותו על פי הסכם ביניהם, שבו התחייבה חברת הביטוח לפצות את המל"ל בגין תשלומים ששולמו לנפגעי תאונות דרכים במקרים מסוימים. המל"ל טען כי על חברת הביטוח לפצות אותו בגין תשלומים ששולמו להולך רגל שנפגע בתאונה. חברת הביטוח טענה כי התגמולים ששילם המל"ל אינם קשורים לתאונת הדרכים. בית המשפט דחה את טענות חברת הביטוח ופסק לטובת המל"ל, והורה לחברת הביטוח לשלם את מלוא הסכום הנתבע, 140,547 ₪, בתוספת ריבית שנצברה החל מיום 12.4.07, וכן הוצאות המל"ל ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. בית המשפט קבע כי קביעותיהם של המומחים הרפואיים של המל"ל, אשר מצאו קשר סיבתי בין הגמלאות ששולמו לבין תאונת הדרכים, גברו על קביעותיו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט בתביעת הנפגע, אשר לא מצא קשר כזה. על פי ההסכם בין הצדדים ומהות ההסכם, נקבעה אחריותה של חברת הביטוח, ומאחר שלא הייתה מחלוקת בדבר קיומו של כיסוי ביטוחי ותשלום תגמולים, תביעת המל"ל התקבלה.