בש"פ 6738/07

תקציר

פסק הדין הנדון הוא פרי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע להורות על מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים למספר עבירות פליליות. המערער הואשם בנהיגה בשכרות, חבלה בכוונה להרוג, איומים, הפרעה לשוטר, סיכון חיי אדם ועבירות נלוות נוספות. סעיפי האישום נובעים מאירוע בו המערער, ככל הנראה תחת השפעת אלכוהול, נהג בפזיזות וסיכן את חיי משפחה שהלכה ברחוב, בעקבות קטטה קלה בין בתו לילד אחר. המערער התעלם מהוראות המשטרה לעצור והוביל את השוטרים למרדף מהיר, שהסתיים בהתנגשות עם רכב אחר ובצורך בטיפול רפואי לנהג. הערעור ביקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להורות על בחינת האפשרות לשחרר את המערער לקהילה טיפולית סגורה לצורך גמילה מסמים. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, תוך שהיא מצטטת תקדים לפיו שלב המעצר אינו בדרך כלל הזמן המתאים להתחלת גמילה מסמים. בית המשפט שקל גם את עברו הפלילי של המערער, את מסוכנותו לציבור ואת היעדר המלצה חד משמעית של שירות המבחן לשחרורו לקהילה טיפולית. ערכאת הערעור הסכימה כי נשקפת מהמערער סכנה משמעותית, במיוחד נוכח אופי העבירות ובעיות ההתמכרות שלו. יתר על כן, בית המשפט הביע חשש מכנות רצונו של המערער בשיקום, וציין כי בקשתו עשויה להיות טקטיקה להימנע ממעצר. בדחותו את הערעור הדגיש בית המשפט כי אף שנלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של המערער, היעדר המלצה פוזיטיבית משירות המבחן והיעדר מאמצי שיקום קודמים של המערער הכבידו על שחרורו. בית המשפט הגיע למסקנה כי החריג לכלל של אי הוראת שיקום בשלב המעצר אינו חל במקרה זה. עם זאת, פסק הדין גם הכיר בכך שהמערער יוכל להגיש בקשה מחודשת לעיון חוזר בהחלטה אם ההליך העיקרי יימשך ומחויבותו לגמילה מסמים תישאר עקבית וכנה. החלטה זו התקבלה לאחר בחינת מכלול הגורמים הרלוונטיים, הבטחת הליך הוגן והתחשבות בנסיבותיו של המערער.