ע"ב 1254/99

תקציר

בפסק דין זה הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעת בגין הפרשי שכר, פיצויי פיטורים ופיצויים נוספים הקשורים ליחסי העבודה ביניהם. שווי התביעה הראשונית היה 48,862 ₪, אך לאחר שהנתבע לא התייצב ולא התגונן, הוציא כבוד הרשם נדאף פסק דין המקבל את התביעה ופוסק לתובע את כל הפיצויים המבוקשים בתוספת הוצאות משפט ביום 17.6.99. לאחר מכן הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין, שהתקבלה על ידי בית המשפט בתנאי שכל אחד מרכיבי פסק הדין ייבחן וכל אחד מהצדדים יוכל להציג הוכחת תשלום או שביעות רצון מהתביעות תוך 60 יום. בית המשפט אף אישר פסק דין של פשרה ליישב את התביעה העיקרית ואת הבקשה. השיקולים העיקריים שעמדו מאחורי הסדר הפשרה כללו את העובדה שהנתבע לא סיפק הוכחה מספקת לכך שהתנאים שנקבעו בהסכם התקיימו, בעוד התובע גם לא חתם על הודעת סילוק, והמסמך שהוצג על ידי הנתבע כראיה היה ככל הנראה מזויף. בנוסף, היעדר הליכי הוצאה לפועל במשך שבע שנים תמך בטענת הנתבע כי הדברים הוסדרו, אך הגידול הניכר בחוב פסק הדין וחוסר המהימנות של חלק מכתבי הנתבעת פעלו לרעתם. בסופו של דבר החליט בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לתובע 200,000 ₪, שכללו הוצאות משפט לשני הצדדים. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום ויצבור ריבית והפרשי הצמדה אם לא ישולם בהקדם. פסק הדין החליף את פסק הדין הקודם, וכל צד יכול לערער על ההחלטה בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. פסק הפשרה ניתן ב-3 ביוני 2009, בהיעדרם של שני הצדדים.