פר"ק 12230-04-12

תקציר

מדובר בהצעת הסדר נושים שהציעה דלק נדל"ן למחזיקי האג"ח שלה. ההצעה אושרה ברוב גדול באסיפת הנושים, אך מיעוט של מחזיקים פרטיים התנגדו לה. המתנגדים ביקשו מבית המשפט לדחות את ההצעה, בטענה שהיא אינה צודקת ובנימוקים טכניים שונים. בית המשפט הכיר בחסרונות ההצעה ובמצבם הקשה של המחזיקים הפרטיים, אך בסופו של דבר אישר את ההסדר. פסק הדין פירט את בעייתיותו של ההסדר, שהציע למחזיקי האג"ח כ-30% מהחוב על פני שבע שנים, ואת הטעם המר שהותיר אחריו. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי אין ביכולתו לבטל את החלטת הנושים על סמך הדין החל ושיעור ההצבעה הגבוה בעד ההצעה. בית המשפט התייחס גם לטענות שונות שהעלו המחזיקים הפרטיים, ובהן היעדר רוב של ממש, פגמים פרוצדורליים והבדלי אינטרסים בין מחזיקים פרטיים למוסדיים. היא מצאה את רוב ההתנגדויות לא משכנעות, מה גם שתנאי הליבה של ההסדר היו ברורים ורוב המצביעים תמכו בו. בית המשפט דחה את הרעיון של מצביעים נגועים, למעט במקרים של קשר ברור עם בעל השליטה, והכיר בקשיים בהפרדה בין מחזיקים פרטיים למוסדיים, במיוחד לאור העובדה שרוב המחזיקים הפרטיים לא השתתפו בהצבעה. בפסק הדין הוזכר גם מעמדו של נושה פיננסי רגיל, מר וינמן, שהתנגד להסדר, אך בית המשפט הבהיר כי אינו יכול לדרוש היפרדות ממחזיקי האג"ח. לבסוף הדגיש בית המשפט כי למרות אופיו הבעייתי של הסדר הפשרה, לא הייתה לו ברירה אלא לאשר אותו, בכפוף לסייגים מסוימים. השופט התייחס גם להתנהלות עורכי הדין של דלק נדל"ן, וציין כי בקשתם לציון לשבח של בעל השליטה אינה ראויה בהתחשב בנסיבות.