תלה"מ 33291-05-19

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגישה אם נגד בעלה לשעבר, אבי תשעת ילדיה, בשל הניכור ההורי לכאורה שלו, שהביא לניתוק הקשר בינה לבין חלק מילדיה, ופגע משמעותית ביחסיה עם האחרים. האם גם תבעה פיצויים בגין לשון הרע שהאב פרסם לכאורה נגדה. בית המשפט פסק לטובת האם בסוגיית הניכור ההורי, וקבע כי האב אכן פגע באופן פעיל בקשר שבין האם לילדיה, ולא עמד בהסדרים שהורה בית המשפט לשהותם של הילדים ולקשר עם אמם. מהראיות עולה כי האב הסית את הילדים נגד האם ותרם תרומה משמעותית לפגיעה במערכת היחסים ביניהם. בית המשפט דחה את טענת האב כי האם אחראית לנזק, וקבע כי מעשיו היו הגורם העיקרי. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעת לשון הרע של האם, שכן היא לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהאב אכן פרסם את החומרים המכפישים המדוברים. למרות אחריותו הרבה של האב, בית המשפט לא הורה על הפיצוי הגבוה שביקשה האם, בשל השינוי החיובי שחל לאחרונה בהתנהגותו של האב, ותרומתה של האם עצמה לנזק, אם כי מזערית בהשוואה לזו של האב. האב חויב לשלם לאם פיצויים לא ממוניים בסך 150,000 ₪ והוצאות בסך 30,000 ₪. פסק דין זה נועד לפצות את האם על פגיעתה, להרתיע את האב ואת הציבור מהתנהגות דומה, ולעודד את האב לפעול לשיקום הקשר בין האם לילדיה. בית המשפט הביע תקווה כי הצדדים ישתפו פעולה עם הרשויות הרלוונטיות להשגת מטרה זו.